חזרה

ללכת על השמיים

סיפור מאת אמיתי שטרן

 

ילד אחד קם בוקר אחד, פקח את העיניים פיהק, התהפך במיטתו, ושכב על גבו. הביט למעלה וראה מעליו שמים כחולים רכים כמו שטיח, אך רחוקים.

 

"אולי היום אלך על השמים ולא על האדמה." חשב לעצמו.

 

הרים רגל אחת באוויר ואחר כך את הרגל השנייה וניסה לדרוך על השמים, אך הרגיש שהוא לא בדיוק מגיע. אז הוא תמך את גבו עם ידיו והרים את הבטן באוויר לעמידת כתפיים.

 

מוזר! הרגיש הילד, ואז הבין שלשמים אין כוח משיכה אלא כוח דחיפה. אז הוא כופף את רגליו וברכיו אל כתפיו, וניסה לבעוט בכל כוחו כלפי השמים. אולי אם הוא יבעט את רגליו מספיק חזק הם יעופו כמו חץ אל מטרות-על ואחריהם יימשך כל גופו. הילד כיווץ את כל גופו, כמו החתול המתכופף לפני זינוק על עכבר רחוק. ואז בדחיפה גדולה ברגע אחד העיף את רגליו בירייה ישירה אל לב השמים ועף.

 

אבל הילד רק התרומם מהרצפה במאמץ אדיר והנה השמים התחילו להדוף אותו בעוצמה כלפי האדמה. הוא התרסק על הארץ, קודם ראשו נחבט בקרקע, גבו נחת בכבדות על הרצפה, חטף מכה קשה בטוסיק, והידיים ורגליים שלו התפזרו והתפרסו לידו.

 

הילד הסתכל בעצבנות על השמים והטיח כלפי מעלה,"למה?! למה אתה לא רוצה אותי? למה אתה דוחף אותי למטה כשאני רק רוצה לעלות אליך?

 

"מילותיו התפזרו בחלל כמו כדורים תועים ולא השאירו אחריהם זכר ואפילו לא הד. הילד הסתכל כלפי השמים ושוב ראה את הכחול הרך אך רחוק, וראה שזה צבע קר צבע של קרח. שמים קרים וריקים. אי אפשר ללכת על השמים הם רק חלל. הילד שאל את עצמו, "אז מה דחף אותי כלפי מטה כשניסיתי לעוף כמו חץ לשמים?"הילד הרגיש את המגע הרך של האדמה לאורך כל גופו. לא השמים דחפו אותו , אלא האדמה משכה אותו כלפיה. האדמה תמיד רוצה לגעת בו. הילד התהפך על בטנו חיבק את האדמה ונמס לתוכה.

חזרה

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים