top of page

סיליבוס          

 

שם הקורס: מתודיקה

שם המרצה: רונן יצחקי (M.mus)

שנה: א' ב' ג'

שנה א': 2 ש"ש

שנה ב': 4 ש"ש 

שנה ג'" 4 ש"ש

סמסטר: א+ב

מס קורס: 100

סוג הקורס: תיאורטי + מעשי

מטרת העל של שיעור המתודיקה הוא לתמוך בסטודנט המתמודד לראשונה במסגרת לימודיו בעבודה מעשית, לפתוח בפניו מתודות הוראה מגוונות, דרכי למידה, פיתוח סקרנות אינטלקטואלית, הרחבת הידע הפסיכולוגי- התפתחותי  ופיתוח האינטליגנציה הרגשית. ביסוד מגמת השיעור עומדת התפיסה המאמינה באדם באשר הוא. תפיסה הדוגלת בטיפוח רוח האדם, ביחס אישי ובחינוך לאחריות ומחויבות.

 

שנה א':

הקורס יציג ללומד מבט ראשוני על דרכי הוראה של מחול ותנועה המשולבים בתכני הלמידה הבית ספרית. תחילה תיעשה היכרות של הסטודנט עם עצמו כתלמיד ופיתוח מודעות לייחודיות שלו כלומד. לאחר מכן, הסטודנט ילמד אודות חומרי מחול ותנועה היכולים לשמש בסיס להוראה בבית הספר. כמו כן, הלומד יתוודע לספרות תיאורטית בהקשר להוראה בגילאי בית הספר היסודי, תוך התייחסות לדרכי ארגון כיתה לומדת.

שנה ב':

בקורס יילמדו מודלים להוראה ויידונו סוגיות חינוכיות: תכנון, ארגון וניהול שעור, העצמה ומודעות אישית: בניית "אני מאמין" של דמות המורה. השיעור מקנה ידע , הבנה וחוויה. הסטודנטים מתנסים וחווים שעורים מעשיים המשמשים מעין מעבדה לבניית תכנים לשעורי מחול ותנועה.

שנה ג':

הקורס יעסוק בסוגיות עכשוויות ובינתחומיות בחינוך לתיאטרון-מחול בהיבט תיאורטי ומעשי. יוצגו נושאים מרכזיים בהוראת תיאטרון מחול בכלל ובהוראת התחום בתיכון ובבית הספר היסודי, באופן ביקורתי ורפלקטיבי. יוצגו דילמות הקשורות במהות תפקיד המורה כאדם מחנך ויוצר, בפיתוח החשיבה האידיאולוגית-חינוכית של הוראת תיאטרון-מחול ובהוראה של מקצועות התנועה השונים. יוצגו כלים לצפייה והערכה של שעורי תיאטרון מחול ויושם דגש על עידוד דרכי הוראה ייחודיות לציבור הדתי.

 

המטרות:

היכרות של הסטודנט עם עצמו כתלמיד, ופיתוח מודעות לייחודיות שלו כלומד.

שכלול יכולת למידה עצמאית של הסטודנט כמורה לעתיד.

הגדרה ועיבוד של תכנים יהודיים לשיעורי תיאטרון-מחול, תוך התאמת החומר ודרכי ההוראה לאוכלוסייה הספציפית.

פיתח כלים להוראה מחדשת, ייחודית ויצירתית בתיאטרון-מחול, המותאמים לקהל היעד.

עידוד הסטודנטים להַבנוֹת ולעצב את עמדתם המקצועית, חינוכית וחברתית כמורים.

הקניית ידע לתלמיד בצעדיו הראשונים כמורה מתחיל מבחינה מוסדית ואדמיניסטרטיבית.

הקניית כלים להערכת עבודות.

הקניית כלים לרפלקציה אישית.

התאמת רמת ההוראה ותכני ההוראה לקהל היעד.

הרחבת הידע על אמנות התיאטרון ואמנות המחול.

הקניית כלים לניתוח אירוע אמנותי - תיאטרוני ומחולי.

עידוד הסטודנטים לפתח מעורבות חברתית במעגלי קהילה שונים (ביה"ס, שכונה/יישוב/ סביבה).

פיתוח ושיכלול חשיבה יצירתית,דרכי הוראה מגוונות ואני מאמין אישי בהוראה.

עיצוב המורה לתיאטרון-מחול כמחנך יוצר ומופיע.

פיתוח כיתת הלומדים בבית הספר כקבוצת עבודה לומדת, יוצרת ומלמדת.

הנושאים:

ארגון חלל עבודה.

אפיוני גיל, היבטים שונים בהתפתחות הילד.

ייחודיות ומטרות בהוראת התנועה ותיאטרון-מחול.

מקורות תוכן לשיעורי תיאטרון-מחול.

פריסה ופירוק של נושא לעומק.

בירור מרכיבי התנועה ודרכי הוראתם, תוך שילוב עם מרכיבי המשחק.

איכויות תנועה וקשר להוראה.

יסודות התנועה בעזרת חפצים.

הוראת עמיתים: סוגיות ובעיות בהוראה, העולות מתוך המפגש ובין הלכה למעשה.

איתור נושא לשיעור והמטרות הנגזרות ממנו : תנועתיות, תיאטרליות, חברתיות   ואישיות.

תכנון זמן שעור ומעברים בין פעילויות.

הצגה ופיתוח של מגוון דרכי הוראה : הוראות, שאלת שאלות, יצירת מצא לגילוי.

קריטריונים למשובים: לתלמיד, לעמית ,לקבוצת הלומדים ולקבוצת התלמידים.

ניהול כתה ועקרונות בתקשורת בית-ספרית.

תכנון,עיצוב, ארגון וביצוע של טכסים, חגים ואירועים בית-ספריים.

דרכי ההוראה:

התנסויות בתנועה. תהליכים של גילוי וחקירה

תרגילים, שיחות והרצאות לקראת עבודה מעשית

הוראת עמיתים

קריאה מונחית של חומר ביבליוגרפי.

עבודה מעשית הכוללת: צפייה בשיעורים של מורים, כתיבת מערכי שיעור ותצפיות.

הוראה במוסדות על-פי חומרים שעובדו בשיעור והוגשו כמערכי שיעור.

       

חובות התלמיד:

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים, יומן עבודה, הוראה מעשית, הגשת תרגילים ועבודות, שיתוף פעולה עם תלמידים מכיתות אחרות, השתתפות באירועי בתי הספר.

 

הערכת התלמיד

1. 20% נוכחות פעילה בשיעורים, בפעילויות בית הספר ובעבודה המעשית.

2. 10% לקיחת חלק בבניית הקבוצה.

3. 10% מידת הפתיחות לקבלת משוב ויישומו.

4. 60% ציון העבודות המוגשות.

 

ביבליוגרפיה

1. אלון, ד.( 1988).תנועה וחפץ, מכון וינגייט.

2. באואר,ט.( 1979 ).עולם התפיסה של הילד, רשפים.

3. בירנבוים, מ. (1997). חלופות בהערכת הישגים. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א.

4. בינטר, י.( 1973). אתה התנועה. תלאביב: אוצר המורה.

5. ברטרה, ת. ובורנשטיין, ק.( 1979).לגוף סיבות משלו. תלאביב: פרידמן.

6. ברלין, א. וכלב, נ. 1988 ילדי ואני, תל - אביב

7. גיליום. צ.ב. 1979 יסודות בחינוך לתנועה לילדים. מכון וינגייט.

8. גלאור, י. ולנצר, ר. ושובל, א.( 1982 ).להיות בתנועה, המרחב, (חלק א') מכון וינגייט.

9. גלאור, י. ולנצר, ר. ושובל. א.( 1985 ).דימוי הגוף, להיות בתנועה , (חלק ב') מכון וינגייט.. דרום,צ.(1999). אורנים. .

10. האגף לתוכניות לימודים (2006). תכניות לימודים, הגדרות וקריטריונים להכנת תכנית הוראה, משרד החינוך: האגף לתוכניות לימודים, החינוך המיוחד.

11. הרפז, ש.( 1972). תרבות הגוף וחינוך, אוצר המורה.

12. הפיקוח על המחול, האגף לתוכניות לימודים (2006). תכנית הלימודים במחול בתי ספר יסודיים – 'מחול לכל'. משרד החינוך.

13. הפיקוח על המחול, האגף לתוכניות לימודים (2007). טיוטא לתכנית הלימודים החדשה במחול לחטיבות העליונות. משרד החינוך.

14. לידור, ר, ויזדי-עוגב, או.( 1996). התפתחות, ניתוח איכותי והעשרה של מיומנויות גופניות בסיסיות. מכון וינגייט.

15. נבו,ד. (1986). הערכה בחינוך,מהות, תפקידים ושיטות. מגמות כ"ט ספטמבר.

16. נהרין צ. (2000). תהליכי יצירה ותנועה. הוצאת ספרים אח בע"מ חולון.

17. פלדנקרייז, מ. (1983).הנסתר שבגלוי. תל אביב: .

18. קאר, ר.( 1979 )אני צפרדע, אני ציפור, אני עץ. תל אביב קרני .

19. רצון, מ.( 1993 )התפתחות מוטורית, תחושתית ותהליכי למידה. סמינר הקיבוצים.

 

1. Boal, A.(1992)games for actors and non actors. London & N.Y .

2. Spolin, V (1983).improvisation for the theater. Northwestern University Press.

 

 

 

שם הקורס: גוף ביהדות, לימוד בחברותא

שם המרצה: יהוסף פרומן

שנה: ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א+ב

מס קורס: 102

סוג הקורס: תיאורטי

 

 

השילוב בין גוף לתורה הוא ניסיוני ככזה המבקש להתבונן על המקום בו רוח וגוף נפגשים והלכה הופכת למעשה. יחד נבדוק נקודת ממשק זו ונציע דרכים להתבוננות יהודית אודות זהות, נוכחות והוויה שברוח הגוף. במהלך השנה יוזמנו חברי הקבוצה להעלות נושא לדיון, בכתב ובע"פ – הן מתוך המקורות והן מתוך הניסיון בסטודיו.

 

מטרת העל של שיעור גוף וזהות יהודית היא לכונן אינטגרציה בין העולם האמוני של התלמיד כיהודי מאמין ובעל השכלה יהודית לבין העולם המקצועי של תחום התיאטרון-מחול.

 

התבונות על המקום בו רוח וגוף נפגשים והלכה הופכת למעשה. יחד נבדוק נקודת ממשק זו ונציע דרכים להתבוננות יהודית אודות זהות, נוכחות והוויה שברוח הגוף.

 

המטרות

-היכרות של הסטודנט עם מקורות יהודים המתייחסים לאמנות בכלל ולגוף בפרט.

-פיתוח חשיבה היוצרת התכתבות של עולם המחול עם הטקסטים.

-הגדרה ועיבוד של תכנים יהודיים לשיעורי תיאטרון-מחול, תוך התאמת החומר ודרכי ההוראה לאוכלוסייה הספציפית.

-פיתח כלים להוראה מחדשת, ייחודית ויצירתית בתיאטרון-מחול, המותאמים הן לציבור הדתי והן לציבור ---חילוני העוסק בזהות יהודית/ישראלית.

-קידום הסטודנטים לעיצוב זהותם המקצועית, חינוכית וחברתית כמורים וכיוצרים בעלי אמירה ייחודית.

הקניית כלים לחשיבה ביקורתית.

-הקניית כלים לרפלקציה אישית.

-עידוד הסטודנטים לפתח דיון ציבורי בנושאי אמנות המופע וקשר בין העולם היהודי לעבודה עם הגוף במעגלי קהילה שונים (ביה"ס, שכונה/יישוב/ סביבה).

- הלימוד בחברותא יפתח נושאים ליצירה כמדרש עכשווי אודות סוגיות ממקורות יהודיים.

 

הנושאים

ייחוד האיברים – מצב הגוף בקריאת שמע.

על יופיו של הגוף.

הקבצן הפיסח הרוקד

אנטומיה יהודית – עצמות בגוף.

כוחות ולבושים – אוטנטיות וטכניקה במחול.

גוף יהודי, יחסי אהבה שנאה

תנועה בתפילה - רבי פנחס מקוריץ'     

הרב קוק,"שמונה קבצים           

בין המופשט לקונקרטי בבריאה ובמחול

דרכי ההוראה

לימוד בחברותא

הגשת רפרטים

הוראת עמיתים

קריאה מונחית של מקורות

       .      

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים, הגשת תרגילים ועבודות.

הערכת התלמיד

1. 20% נוכחות פעילה בשיעורים, בפעילויות בית הספר ובעבודה המעשית.

2. 60% ציון העבודה המוגשת.

3. 20% הערכת הרפרט.

 

 

שם הקורס: סדנת תיאטרון-מחול

שם המרצה: מרצים אורחים.

שנה: א' ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: ב'

מס קורס: 104

סוג הקורס: תיאורטי + מעשי

 

מטרת העל של הקורס היא לחשוף את הסטודנט לתחומי ידע נוספים התורמים להתפתחותו המקצועית ומעשירים את ארגז הכלים שלו כמורה, יוצר או מבצע. המורים המוזמנים להרצות בקורס זה מגיעים מתחומי ידע שונים ונחשבים למומחים בכירים בתחומם.

 

המורים האורחים בסדנת תיאטרון-מחול:

 

שלומי ביטון, מחול, תיאטרון וסאונד - בוגר הסדנא למחול בקיבוץ געתון, שם נוצרו עבודותיו הראשונות ושפתו הייחודית. משנת 2000 יצר כ- 18 יצירות לבמות מקצועיות שהוצגו בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל. על יצירותיו זכה בפרסים ראשונים ומענקים בתחרויות בינלאומיות ומקומיות כמו גם 2 פרסי שר/שרת התרבות ליוצרים במחול. השתתף בפרויקטים עם יוצרים כגון: עמנואל גת, יסמין גודר וכן עם המרכז לתיאטרון של עכו, עיר ביתו, שם גם פעל להקמת "חממת המחול" בתיאטרון. שלומי יוצר לבתי ספר, אקדמיות, להקות מקצועיות, ומנחה סדנאות "יצירה – אישית ומיידית”.

 

גיא בירן, תיאטרון - במאי תיאטרון עצמאי מאז 1991, ביים במסגרות ופסטיבלים שונים. לימד משחק ובימוי בחזותי וכיום בסמינר הקיבוצים, בבית הספר SNDO באמסטרדם ב13 שנים אחרונות. כיום מנהל אמנותי של הזירה הבין תחומית בירושלים. מעביר בכל עצמותי תאמרנה סדנת חיבור פעולה פנימית עם תנועה.

 

ישראל בורוכוב, מוסיקה - מלחין, מנהל מוסיקלי והמקים של אנסמבל מזרח מערב, אחד ההרכבים הוותיקים והמוערכים ביותר בשטח המוסיקה האתנית בישראל. האנסמבל משלב מסורות מוסיקליות עממיות ממזרח וממערב שמתקיימות בארץ זו לצד זו, יחד עם גישה ייחודית ופתוחה להלחנה, לעיבוד ולאלתור.

 

שאול גלעד, מרצה למוסיקה במכללת סמינר הקיבוצים / ביה"ס לאמנויות המחול; חבר צוות מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון; ניהל 26 שנה את האולפן למוסיקה ומחול בבקעת בית-שאן (על כך קיבל את פרס יאיר שפירא עבור "מפעל-חיים"); בוחן קבוע בבחינות בגרות במחול ובבחינות ל"רקדן מצטיין"; מילא מקום המפקח הארצי על הוראת המחול בבתי-הספר במשרד-החינוך; ריכז את צוות תכנית המוזיקה במגמות המחול במשרד-החינוך; היה רקדן בלהקת המחול הקיבוצית ובלהקת המחול של רינה שחם; מנצח, מעבד, מנהל מוסיקלי במופעים; זמר, מעבד, מלווה בפסנתר ומדריך-קולי ב"מקהלת האיחוד".אביב טטרסקי - מתאמן בסיישין קיטאידו מאז 1993, מדריך סיישין קיטאידו מאז 1997 והוא בוגר, מלמד ומטפל בשיאצו בבי"ס "מגע". הוא שהה ביפן במשך שנתיים בהן למד שיאצו והתאמן בשינטאידו יוסי ברג - רקד עם להקת בת-שבע (במשך 6 שנים שם עבד עם כוריאוגרפים שונים כמו אוהד נהרין, יירי קיליאן, אנג'לין פרלז'וקז' ועוד), עם להקת DV8 Physical Theater בלונדון, עם יסמין גודר ועוד.מאז שנת 97 הוזמן ליצור עבודות לפסטיבל "הרמת מסך" ו"חשיפה בינלאומית" במרכז סוזן דלל בת"א ובמספר רב של תאטראות בארץ ובעולם.יוסי תמים - סולן וכוריאוגרף לשעבר בלהקת בת שבע, מלמד באקדמיה הגבוהה בי-ם למחול. .במשך עשור עבד ויצר בגרמניה שם ייסד את  להקת "תולדה" ושימש כמנהלה האומנותי. יצר ללהקתו 8 הפקות ביניהן: היצירה- "הבל בבל", מורה אורח בלהקות שונות באירופה. לשעבר כוריאוגרף הבית של להקת מוזע. 

 

דרכי הוראה

סדנאות מעשיות ושעורים תיאורטיים.

 

 

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים.

 

 

הערכת התלמיד

1. 40% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 20% תפיסת התרגילים.

3. 40% האינטגרציה בין הנושאים הנלמדים לדרך ההוראה והיצירה של התלמיד.

 

שם הקורס: מחול קלאסי

שם המרצה: ישראל אבנשטיין

שנה: א', ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א' + ב'

מס קורס: 106

סוג הקורס: מעשי

 

מטרת העל של שעור הקלאסי היא שיכלול היכולת של הרקדן מתוך בחינת הכוחות הפועלים בגוף והשפעת כוח הכבידה עליהם דרך השימוש בשפת התנועה של המחול הקלאסי. הקורס מתמקד בהכרה של מונחים בסיסיים בבלט הקלאסי והכרת המבנה האנטומי של הגוף הרוקד, מתוך דרישות התרגילים ואפשרויות הגלומות במתודה הקלאסית.

 

מטרות הקורס

מבוא והתנסות בטכניקת הבלט הניאו-קלאסי.

הבנה ויישום היסודות בטכניקה הקלאסית על פי נתונים אישיים של כל תלמיד/ה.

הכרת מבנה שיעור קלאסי על חלקיו השונים.

הבהרה מושגית של הבלט.

 

הנושאים

הנושאים לבר ופינות

Temp leve' in 1st,2nd and 5th

Changement de pied

'Echapp' saute' a' la seconde

Petit assemble' ( to the side)

Sissonne simple

Assamble' devant and derrirer

Double assemble'

Petite jete'

Grand changement

Echappe' a' la seconde finishing on one leg

Grand 'echappe' a' la seconde

Petit and grand 'echppe' to 4th

Sissonne ferme' at 45 (degrees)

Pas de chat

Emboite'

 

תרגילי אמצע: pas deBourree, Pirouettes en Dehors, Balance’s, Adaje, Petits Sout, Echappe’s Sautes, Grand Saout, Port de Bras, Re’ve’rence

 

דרכי הוראה

שיעור מול מראה, במבנה מסורתי: בר, אמצע ופינה.

 

 

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים, השתתפות בערב סיכום.

 

 

הערכת התלמיד

1. 20% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 20% קואורדינציה ותפיסת התרגילים.

3. 20% הביצוע בערב סיכום.

4. 20% יציבה.

5. 20% הערכה המורה את התהליך שעשה התלמיד.

 

 

שם הקורס: תיאטרון מחול

 

שם המרצה: רונן יצחקי

שנה: א', ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א' + ב'

מס קורס: 108

סוג הקורס: תיאורטי + מעשי

 

מטרת העל היא לשכלל נוכחות הסטודנט מתוך פיתוח השליטה וגיוון הכלים הפיזיים-מנטאליים של האדם הנע.

 

מטרות הקורס

מבוא והתנסות בטכניקות של תיאטרון-מחול

הבנה ויישום של היסודות מתוך זיהוי הנטיות האומנותיות האישיות של כל תלמיד

הבהרה מושגית של המושגים הקשורים לאמנויות הבמה.

 

הנושאים

-מעבדה של אלתור בתוך תבנית.

-מציאת מוטיבציה תנועתית, זיהויה ופיתוחה כדרך לאימפרוביזציה וחקירה.

-דימוי, אסוציאציה, חוויה החושית, צליל, קול.

-מפעולה אבסטרקטית להתרחשות הנרטיב הבלתי מילולי.

-חלל וזמן.

-שיח ללא מילים.

-מוטיבים של תקשורת בלתי מילולית ויצירת דמות תנועתית.

- שכלול היכולת לעבודה בזוגות ובקבוצה תוך הקשבה משותפת.

-כלים ליצירה - קומפוזיציה

 

דרכי הוראה

עבודה אישית בהקשבה להנחיה כללית של המורה.

עבודה על תרגילים, שעורי בית, והצגתם לכיתה.

עבודה עם פרטנר, בזוגות ובקבוצה.

צפייה בוידיאו.

כתיבה ביומני עבודה.

 

 

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים, השתתפות בערב סיכום.

 

הערכת התלמיד

1. 30% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 30% הצגת התרגילים.

3. 20% התהליך והדרך אותה עשה התלמיד.

4. 20% השתתפות בערב סיכום.

 

 

 

שם הקורס: רפרטואר

שם המרצה: ניב שינפלד

שנה: א', ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א' + ב'

מס קורס: 110

סוג הקורס: מעשי

 

מטרת העל היא למידת רצף תנועתי כבסיס לחופש התבטאות הרקדן המבצע בתוך אותן תבניות.

 

מטרות הקורס

-התנסות התלמיד בחומרים של כוריאוגרף אחר.

-שכלול היכולות התנועתיות והכרות עם הגוף ונתוניו כדי לדעת ולהשתמש בהם כנתון בסיסי בתוך הריקוד.

-שימוש בנתוני הקומבינציה והפיכתם ליתרונות וסממנים ייחודיים.

-דינאמיקות ואיכויות משתנות לאותה פרזה על ידי שימוש בקצב ובמוסיקליות משתנה.

-הרחבת הרפרטואר התנועתי.

 

הנושאים

-תפיסת קומבינציה

-מעבר מלמידת התנועות לריקוד עצמו.

-שימוש בדימוי ומילה כאמצעי לדיוק החומר.

-דיוק בזמן וחלל.

-בחירת מוסיקה שונה לאותה קומבינציה.

 

דרכי הוראה

חיקוי המורה.

צפייה בוידיאו.

 

 

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות בשיעורים, השתתפות בערב סיכום.

 

 

הערכת התלמיד

1. 20% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 10% תפיסת הקומבינציה.

3. 40% התהליך והדרך אותה עשה התלמיד.

4. 30% השתתפות בערב סיכום.

 

שם הקורס: תנועה

שם המרצה: פרופ' עמוס חץ

שנה: א', ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א' + ב'

מס קורס: 112

סוג הקורס: מעשי

 

מטרת העל היא יצירת מסגרת להתנסויות מגוונות בתנועה ומחול, תוך שאיפה לקשר בין החוויה לידיעה. בבסיס הקורס עומדת התפיסה לפיה ידיעה נרכשת באמצאות פיתוח שפה והבהרה מושגית של ערכים בסיסים הקשורים בתופעת התנועה האפשרית בגוף האדם. ידיעת הגוף והתנועה קשורה בהרחבת דימויו העצמי הגופני של האדם ותפיסתו את החלקים מגופו שבמהלך השנים הוזנחו ונשכחו, ומתוך גילוי קשרים תנועתיים חדשים בין חלקי גוף שונים.

 

מטרות הקורס

-פיתוח כישורי הרקדן עם דגש על מודעות מחד ואינטואיטיביות מאידך.

-פיתוח הבנה של יסודות התנועה אשר תוביל לבניית הרגלי למידה המאפשרים רכישת רפרטואר רב גוני.

-פיתוח יכולת ביצוע המדגישה את הדיאלוג של הרקדן עם הריקוד.

-פיתוח יכולת ההבחנה לסוג מוטיבציית התנועה.

-הגדלת מגוון התנועות העומדות לרשות האדם הנע.

 

הנושאים

-מפעולה לתנועה.

-מודולציה תנועתית.

-מוטיבציה לתנועה.

-המשגת זמן וחלל.

-תנועה מתוך הקשבה למוסיקה.

-אוריינות בעולם התנועה והמחול.

- כתב התנועה אשכול-וכמן.

 

דרכי הוראה

יצירת מסגרת למחקר תנועתי בהקשבה לצורות בגוף ובחלל.

שימוש בחפצים: כדור, מקל.

לימוד רצף תנועתי מתוך כתב התנועה אשכול וכמן.

 

 

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות בשיעורים, השתתפות בערב סיכום.

 

 

הערכת התלמיד

1. 40% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 50% התהליך והדרך אותה עשה התלמיד.

3. 10% השתתפות בערב סיכום.

 

 

 

 

שם הקורס: טכניקת רליס

שם המרצה: ארקדי זיידס

שנה: ב' ג'

2 ש"ש

סמסטר: א' + ב'

מס קורס: 114

סוג הקורס: מעשי

 

מטרת העל של הרליס היא לשכלל את היכולת מתוך שימת דגש לפעולה שבהרפיה מתוך תפישת השלד כמניע ומתוך השימוש בחוקים הפיסיקליים, זאת על מנת לפתח בחירה מכוונת ודיוק תנועתי.

 

המטרות

-היכרות של הסטודנט עם האיברים המשמשים כמשקולות שמשקלן מייצר מומנטום ותנועה באיכות קלה וללא מאמץ מיותר.

-מתן דגש מיוחד לשחרור מתוך הקפדה על יחסים ברורים עם החלל.

-פיתח כלים להבנה עמוקה של תפקוד מערכת השלד.

 

נושאים

מומנטום

מעבר מרצפה לעמידה ולקפיצה.

דינאמיקות שונות של תנועה.

 

דרכי ההוראה

הוראה של משפטים תנועתיים וביצועם ביוניסון

       .      

חובות התלמיד

נוכחות מלאה והשתתפות פעילה במהלך השיעורים, השתתפות בערב סיכום.

 

הערכת התלמיד

1. 20% נוכחות פעילה בשיעורים.

2. 60% התהליך והדרך שעשה התלמיד במהלך הקורס.

3. 20% הביצוע בערב סיכום.

 

 

שם הקורס: פרויקט שנה ד'

שם המרצה: רונן יצחקי

 

שנה: ד'

6 ש"ש

סמסטר: א+ב

מס קורס: 116

סוג הקורס: מעשי

 

 

מימושו המקצועי של התלמיד בתחום אומנויות הבמה מצריך התנסות מעשית בעולם המקצועי שמחוץ בית הספר. מטרת העל של פרויקט שנה ד' היא ללוות את הסטודנט באופן שהאחריות, ליצירה או ביצוע עבודה אמנותית, מוטלת עליו, מרמת הרעיון דרך ניהול התהליך ועד להפקת המופע במסגרת מקצועית כגון תיאטרון או חלל אלטרנטיבי המתאים ליצירה. במרכז הפרויקט עומדת הכוונה לכונן אינטגרציה בין העולם האמוני של התלמיד כיהודי מאמין ובעל השכלה יהודית לבין העולם המקצועי של תחום התיאטרון-מחול ובאופן יישומי.

 

המטרות

- ניהול תהליך יצירתי ופיתוח הרעיון האמנותי העומד בבסיסו.

- היכרות של הסטודנט עם מוסדות תרבות.

- פיתוח חשיבה תקשורתית וכתיבה ליחסי ציבור.

- הגדרת קהל יעד ופנייה מותאמת לאוכלוסייה הספציפית.

- עמידה בלו"ח זמנים של הפקה.

- רכישת מיומנויות בסיסיות בשיח עם מעצבי תאורה, תלבושות, תפאורה, סאונד ומוסיקה..

- שיווק העבודה במעגלי קהילה שונים (ביה"ס, שכונה/יישוב/ סביבה).

 

הנושאים

גיבוש רעיון אמנותי.

תרגום הרעיון לאופני ייצוג תנועתיים.

יצירת חומר ורצף תנועתי.

עריכת החומר התנועתי.

קשר של חומרים תנועתיים עם מוסיקה.

הנחיית המוסיקאי ובחירת מוסיקה.

ניהול חזרות.

בחירת תלבושות והנחיית מעצב התלבושות.

דרכי ההוראה

ניהול תהליך יצירתי

קבלת הנחייה אמנותית

הצגת פרזנטציות לוועדה אמנותית

       .      

חובות התלמיד

עמידה באחריות מלאה לכל מרכיבי התהליך עד להשלמתו על במה מקצועית.

 

הערכת התלמיד

1. 70% התנהלות בתהליך היצירה.

2. 30% הערכת העבודה המוגשת.

 

 

bottom of page