top of page

יהודים רוקדים

 

יהודים רוקדים: לא כמו בסוזן דלללהופעות המחול על טהרת המין הגברי שיתקיימו מחר (ג') במעבדה בירושלים, יגיעו גברים דתיים, המשתתפים בתוכנית ייחודית ללימודי מחול. הם אנשים אמיצים שמעיזים לשאול שאלות, אומר מנהל התוכנית, הכוריאוגרף רונן יצחקייונית נעמן | 15/6/2009 12:15 "על פניו אני חילוני מוחלט", אומר הרקדן והכוריאוגרף רונן יצחקי. אבל מתחת לפני השטח, כמובן, הדברים מורכבים הרבה יותר. מאז החל לראשונה, לפני עשור, להרקיד צעירים מהמגזר הדתי, יצאה נפש היהודי שלו למסע של חקר וגילוי. בשנים האחרונות הוא נוהג לפקוד את בית הכנסת, ומסרב לעבוד בשבתות. "המפגש עם החבר'ה הדתיים פתח בי משהו חזק שקשור לזהות היהודית שלי, לקשר שלי עם המקום", הוא אומר. אחרי המעשים, ערב מחול צילום: כרזת הארועמזה שנתיים מנהל יצחקי את תוכנית הלימודים "כל עצמותיי תֹאמרנה" במרכז עפרון למחול בירושלים. 30 תלמידים גברים, ביניהם רבנים, משתתפים בשיעורי תנועה שמציע המרכז, בהנחיית הכוריאוגרפים ניב שינפלד, ארקדי זיידס, שלומי ביטון ואחרים. פעילות המחול המתקיימת בתוכנית מלווה בסדנאות לימוד בראשותו של הרב יוסי פרומן. הגברים המשתתפים בתוכנית, מספר יצחקי, מתאפיינים בצורות וברמות שונות של דתיות ("לא חסרים אצלנו תלמידים חכמים"), ומתכנסים ללימוד המשולב של טקסטים יהודיים עם שפת המחול פעם מהגוף ופעם מהאות הכתובה. "כשזה מגיע מלמטה למעלה זה בא בסערה, והריקוד מקבל משמעויות מלאות עוצמה", הוא אומר. "המורים החילוניים שמלמדים אצלנו רואים כמה כוח יש לדבר הזה, וכמה זה שונה מהבמות של סוזן דלל". שיבת הגוף המוגלהזה לא סוד שיהודים דתיים לא נוהגים לרקוד. רק בחתונות או בהילולות מסביב לקברי קדושים או לפעמים באמצע הרחוב, כדי להעביר מסר לחילוניים שבינינו, אם הם ברסלבים. "התיאוריה שלי היא שהגוף היהודי הפך טמא בהשפעות מערביות", מסביר יצחקי, "הקישור הנוצרי של הגוף עם תענוגות ובכחנליה הוביל להגלייה של הגוף, והיהדות למדה את זה מהנצרות. בתקופת בית המקדש היו גילויים פיזיים של פולחני גוף, וגם באיסלאם שהיא התרבות הקרובה אלינו ביותר יש אלמנטים גופניים-פיזיים בטקסים דתיים, והדברים האלה נעלמו". גבריות, דת, ציונות, עול הגלות והשקידה היהודית על הספרים – כל אלה מתנקזים לצומת מורכב במרכז עפרון. חבורת הגברים האמיצים שמגיעים לשיעורים, מבקשת להתנערמאלפי שנות גלות-גוף ולבחון את הקשרים המסועפים של הרוח ופעימות הלב המחולל, תוך כדי תנועה. "לפעמים הרב פרומן מביא את הטקסט, ואנחנו יוצאים מתוכו אל העבודה הפיזית ולפעמים הפוך. יפה לראות את שני הכיוונים". בתשובה לשאלה על הציונות כגורם מתווך בין היהודי הגלותי ליהודי המרקד ממשיל יצחקי משל. "הרב קוק אמר שהיהדות היא כמו ילדה קטנה שהייתה חולה הרבה זמן, ופתאום היא מבקשת לשחק עם הבובה שלה. אנחנו צריכים לשמוח ולתת לה אותה". והנמשל: עם ישראל רוצה לעשות אמנות בארצו, ולא זו בלבד, אלא אמנות דרך הגוף. "המשחק של הילדה המתאוששת ממחלה בבובה הוא הרבה יותר מעניין ממשחק של ילדה רגילה בבובה", הוא אומר, "הוא הרבה יותר אינטנסיבי". אולי גם מסוכן קצת? "בהחלט. כל מי שלומד ב"כל עצמותיי תאמרנה" הוא דתי אבל חזק מספיק כדי לשאול שאלות ולהעמיד את העמדה הדתית למבחן, לפעמים הרבה יותר באומץ מאשר חבריי החילוניים". מעבר לאתגרי הזהות, מצאת בקרב התלמידים גם כישרונות מחול של ממש? "לפני שבועיים התקבל אחד התלמידים שלנו משנה ב' עם קומפוזיציה שהוא עשה לפסטיבל זירת מחול. זה מחולק ככה, שחלק מתלמידים מכוון לביצוע וליצירה, חלקם האחר מכוון להוראה ויש חלק שבא כדי לאזן את החיים, לחלץ עצמות, כדי שיהיה לו אי של ריבונות באמצע השבוע, של חיבור לגוף ולנפש. שלושת הכיוונים האלה לגיטימיים ואפשריים". כל עצמותיי תאמרנה צילום: ידידיה מנדלבאוםמחר בערב (ג') יתכנסו תלמידי המרכז, שההלכה אוסרת עליהם לצפות בנשים, כדי לראות מחול על טהרת המין הגברי. "ארגנתי ערב שיאפשר להם לצפות במחול במסגרת כשרה", אומר יצחקי. "אז הזמנו גברים שיציגו תוכניות מחול, ובהמשך נאפשר לקהל הרחב לחוות משהו מהלימוד היהודי, הזמנו רבנים ואושיות מעולם המחול הממסדי. אני רוצה לחבר בין העולמות". אחרי המעשים, הופעות מחול ולימוד "גוף ונפש בזיקה יהודית" בהנחיית הרב פרומן, 16 ביוני,20:00, המעבדה, דרך חברון 28, ירושלים, 60 ש"ח. טלפון לרכישת כרטיסים : 02-6292000

bottom of page