הגיל הרך 1          

 

נושא: חפץ- קובייה.

מטרה: המשך הכרות עם איברי הגוף

 

חימום:

א.      יצירת מעגל קבוצתי המתנפח כמו בלון והתחלתה של ברכת השמש - בוקר טוב.

ב.      בוקר טוב לאיברים באמצעות שיר: "בוקר טוב לראש, בוקר טוב, בוקר טוב לראש בוקר טוב!" . בעמידה

ג.       (הפעלה בתנועה תוך השמעת מוסיקה ברקע. ההוראה: מתקדמים בצורות שונות  בחדר וברגע שנעצרת המוסיקה, מקשיבים לשם האיבר עליו אכריז ואת איבר זה יש להפגיש עם הרצפה. בטן, גב, שתי רגליים ויד, שתי ידיים שתי רגליים, בטן וראש.)

הטענה:

א.      מפזרים את הקוביות בחלל הכיתה ברווחים הנוחים לפעילות. ההוראה:כל ילד יושב ליד קובייה, אני אעבור בין הילדים ואגע לכל ילד בתורו באיבר שונה. הילד שנגעתי בו, צריך לומר את שם האיבר בקול רם וכל שאר הילדים צריכים לגעת עם האיבר הנבחר בקובייה.

ב.      (קומו ונועו בין הקוביות וגעו בקוביות לפי סדר האיברים שאכריז: ראש ויד. ראש רגל ראש. יד יד יד.)

ג.       בישיבה. החליקו את החפץ על איברים שונים בגופכם. איפה נעים? איפה פחות?

ד.      בואו וננסה להחביא את הקובייה בין האיברים בגוף.

ה.     בואו נחביא את הקובייה בעזרת בן זוג. בבטן, בגב, בכפות הידיים, בזרוע...

ו.         אנחנו נפרדים מבן הזוג, לוקחים את הקובייה ו

  • מניחים אותה על הראש כמו להטוטן בקרקס וננסה שהקובייה לא תיפול.

  • מניחים את הקובייה על הגב העליון- והולכים כמו סבל בנמל שסוחב סחורה כבדה.

  • מניחים את הקובייה במרכז הגב – והולכים על 6  כמו סוס שרוכב עליו רוכב וצריך להיזהר שלא ייפול.

  • להניח את הקובייה על כף היד פרוסה – כמו מלצר שמגיש אוכל במסעדה.

  • מניחים את הקובייה בין הירכיים – כמו קנגורו שקופץ באוסטרליה.

 

ז.       מסתדרים במעגל וכל ילד בתורו יציג את הדמות שהכי אהב.

 

סיכום:

מבקשים מהגננת שתשכב במרכז המעגל וכל ילד יניח את הקובייה על איבר אחר וכל הילדים יאמרו על איזה איבר הונחה הקובייה / הילד יגיד על איזה איבר הוא הניח את הקובייה.

 

רפלקציה  

 

  • החלטנו שכל אחת תנחה אותה קבוצה באופן קבוע, מ' את הקבוצה של הקטנים 3-4, ואני את הקבוצה של הגדולים 5-6, כאשר מ' מתחילה ואני אחריה, היא מנוסה בהנחיית הגיל הרך והאפשרות לצפות בה קודם מכניסה אותי לעניינים ונותנת לי בטחון. אני לא רק צופה אלא, משתתפת-תומכת.

  • מערך השיעור היה מפורט וברור לי מאוד, זכרתי אותו בעל פה, לא הסתכלתי על הדף, היו רגעים שהילדים עבדו על תרגיל מסוים ותוך כדי חשבתי מה התרגיל הבא, זה אומר שמאוד נשענתי על מערך השיעור אבל יחד עם זאת הרגשתי שאני מצליחה להיות שם עם הילדים בצורה משוחררת יותר כי פתחתי את התרגילים לשאלות ולא רק הנחתי, כלומר, תוך כדי העבודה של הילדים שאלתי אותם שאלות, פתחתי אפשרויות לבדיקה של דברים ולא רק עשייה. נראה לי שעם הגדולים יותר גל לפתוח.

  • שמתי לב שלילדים מאוד קשה להגיד את השם שלהם כשאני שואלת אותם איך קוראים להם, מה הסיבה, אני רוצה לבדוק את זה...

אני לא יודעת את השמות עדיין, (מ' יודעת יותר), וזה חשוב לי לפנות אליהם בשמם, אולי כדאי

בשבילם – תרגילי שמות......

בשבילי – להיות ליד הגננת כשהיא קוראת להם לצאת למפגש, להתאמץ יותר לזכור....

  • יש ילדים שאם אני מפתיעה אותם בשאלה הם נתקעים ולא עונים, מתוך הלחץ והמבוכה, למשל התקדמנו בצורות שונות בחדר ושאלתי אותם איך נתקדם עכשיו והיו ילדים שלא השיבו, היו כאלה שפשוט החליפו התקדמות ואני מתוך התבוננות על העשייה שלהם לקחתי מהשטח השתמשתי בזה, למשל: "אני רואה את כרם מדלגת, בואו נדלג יחד איתה..."

  • בהתחלה יש הרגשה שכל הזמן צריך להפעיל אותם ולרוץ מדבר לדבר, בשיעור הזה התחלתי להרגיש שיש אפשרות רגע לעצור ולהיות במה שאנחנו עושים ולא להיות בלחץ שאם אני לא אמשיך מיד הם יתפרקו. זה עניין של איזון.

  • יצאתי מהשיעור בהרגשה מאוד טובה, של הצלחה וכייף.

 

 

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים