חזרה
כל עצמותי תאמרנה
תהילים לה פסוק י
כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה-- ה’, מִי כָמוֹךָ: מַצִּיל עָנִי, מֵחָזָק מִמֶּנּוּ; וְעָנִי וְאֶבְיוֹן, מִגֹּזְלוֹ.
למה בחר דוד להלל את ה' דרך העצמות?
רש"י: כל עצמותי. יקלסוך על כך, כי עתה:
---
רד"ק: כל. [...] וזכרו העצמות במקום הגוף כי העצמות הם מעמודי הגוף ויסודו אמר כי הנפש והגוף יודו לך שהצלת והודאת הגוף דרך משל. או פי' עצמותיו הזדעזעו איברי הגוף בכונת התפלה וההודאה וכאלו הם ישבחו. או פי' כל עצמותי כי מתכונת יצירת אברי הגוף ישבח אדם הבורא בהם וכאלו הם ישבחו. מי כמוך מציל. שתציל העני מחזק ממנו שהצלת אותי מאויבי שהיו חזקים ממנו ובדרש מציל עני מחזק ממנו מציל יצר טוב מיצר רע. ועני ואביון מגזלו. וכי יש גזלן גדול מזה.
---
אבן עזרא: כל עצמותי. רמז לגוף כי העצמות מוסדותימו וכאילו תדברנה ותעידנה כי אין אלהים רק השם שיכול להציל זה העני:
---
מצודת דוד: מי כמוך. מי מושיע כמוך: מחזק ממנו. מן האויב החזק ממנו: מגוזלו. ממי שרוצה לגזלו:
---
מלבי"ם: כל עצמותי תאמרנה, ר"ל כי הדבר שבו נעשה הנס הוא האומר והמעיד על הנס, ובאשר נעשה לי נס בכל עצם מעצמותי ובכל אבר, שכ"א מאיברי היו בסכנה מיוחדת, וא"כ כל עצמותי יעידו על שה' אין כמוהו, ונגד הצלת הגוף יאמרו שהוא מציל עני מחזק ממנו, ונגד הצלת הממון יאמרו שהוא מציל עני ואביון מגוזלו:
---
דעת מקרא: כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך – הכוונה: אומר לפניך שירת הודיה בכל כוחי, עד שכל עצמותי תזדעזענה. ואפשר שהוא רמז למחולות שמחה על הישועה. על כל פנים 'עצמותי' מקביל ל-'נפשי', וכן: "מתוק לנפש ומרפא לעצם" (משלי טז כד), כעין הלשון 'ה' מי כמוך' נאמר בשירת הים: "מי כמוכה באלם ה'" (שמות טו יא). מציל עני מחזק ממנו – מעין דברי יתרו: "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים" (שמות יח י), ומעין זה ניבא ירמיהו: "כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" (ירמיה לא י). 'עני' הראשון שבפסוק בא כאן במשמעות: מעונה, מדוכא, משועבד. ועני ואביון מגזלו – 'עני' השני שבפסוק משמעו כאן כמו 'אביון' – חסר רכוש. 'עני ואביון' הוא צרוף שנמצא פעמים אחדות במקרא כמושג אחד. דרך הרשעים הגזלנים לעשוק בעיקר את האביונים, כי העשירים יש בכוחם לשכור להם שומרים להגן עליהם.
---
ספר הזוהר (פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"ב – מתורגם): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, "כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךְ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ" (תהלים לה). פָּסוּק זֶה אָמַר אוֹתוֹ דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה, וְכִי מִי רָאָה עֲצָמוֹת שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה? אֶלָּא הַפָּסוּק הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתְקִין הָעֲצָמוֹת וּלְקָרֵב כָּל אַחַת וְאַחַת לִמְקוֹמָן, שֶׁכָּתוּב "וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ" (יחזקאל לז), וְכָתוּב "וְעַצְמֹתֶיךְ יַחֲלִיץ" (ישעיה נח). אָז עֲתִידוֹת הֵן לוֹמַר שִׁירָה. אֵיזוֹ שִׁירָה אוֹמְרוֹת? "ה' מִי כָמוֹךְ", וְזוֹ הַשִּׁירָה הַמְעֻלָּה מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, שֶׁהֲרֵי הֵם לֹא הִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ מִלִּים, שֶׁכָּתוּב "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'" (שמות טו). וְכָאן הֵם מַקְדִּימִים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב ה' מִי כָמוֹךְ. מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ – זֶה יֵצֶר טוֹב מִיֵּצֶר הָרָע, מִשּׁוּם שֶׁיֵּצֶר הָרָע תַּקִּיף הוּא כְּמוֹ אֶבֶן, כַּכָּתוּב "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן" (יחזקאל לו), וְיֵצֶר הַטּוֹב הוּא בָּשָׂר, שֶׁכָּתוּב וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.
חזרה