תהליך עבודה ו' 2   

       

שיעור מס' 1

 

 מקום השיעור: סדנא לפלסטיקה. הכיתה מסודרת בשולחנות גדולים סביבם יכולים להתקבץ עד שמונה ילדים.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה הסבר העבודה העתידנית. הסבר לגביי הצעד הראשון גזירת החבושות לחתיכות גדולות וחתיכות צרות יותר.

2)       כל הילדים מתפזרים לשולחנות העבודה השונים לפי קבוצות וחותכים את התחבושות.

3)       כינוס כל הילדים סביב שולחן אחד. הדגמה של כל תהליך בניית המסכה על הפנים על ילדה אחת תוך כדיי הסברים ומענה על שאלות של הילדים. הסבר והדגשת כללי הניקיון.

4)       תחילת העבודה של הילדים בזוגות. כל ילד מכין את המסכה לחברו ולהיפך. בתום התהליך רישום השם על המסכה.

5)       הפעלת הילדים לניקיון וסידור הכיתה, תוך שמירה על החומרים שלא נוצלו בעבודה, והחזרת הכלים הקבועים של הסדנא למקומם.

6)       סיכום. מתן פידבק חיובי על ההתמודדות עם הפחד הנובע מתוך שהייה ממושכת מתחת למסכה ונשימה אך ורק מהפה. מתן פידבק חיובי על זריזות והספק העבודה. הסבר לגביי המשך התהליך בשעורים הקרובים.

7)       השארת שני ילדים בזמן ההפסקה לפריסת ניילונים חדשים על שולחנות הסדנא, וסידורים אחרונים.

 

רפלקציה:

הייתה תחושה שיש מענה נפלא מהמורות לילדים, גם בקשר לשאלות ולעבודה המקצועיות, וגם בקשר להתמודדות עם הפחדים של הילדים בשהייה מתחת למסכה עם עיניים עצומות, או נשימה אך ורק מהפה. כל הזמן ניתנו פידבקים חיוביים לילדים על התמודדותם ועל ההספק של העבודה גם באופן אישי וגם באופן קבוצתי.

הילדים שאלו שאלות מאוד מדויקות שקשורות לעבודה והפגינו סקרנות כלפיי המשך התהליך של הלמידה והעבודה.

סגנון העבודה עודד את הילדים לשמירה אחד על השני, עודד שימוש במגע (ע"י מריחת וזלין בעדינות על הפנים והעיניים), ודאגה כלפיי הבנאדם שבתוך המסכה שירגיש יחס ונעימות.

מצאה חן בעיניי ההקפדה על הניקיון ועל כללי העבודה, וההסבר המדוקדק לגביי כל אחד משלבי העבודה.

הילדים שמרו על משמעת, על שקט יחסי והיו שרויים ועסוקים בתוך העבודה לכל אורך השיעור.

שמתי לב שהיה יחס מיוחד כלפיי ילדה אחת עליה הדגימו את תהליך העבודה. כאשר שאלתי בסוף השיעור את המורות, הוסבר לי שהיא ילדה עם רצון טוב, אך מאוד איטית ומאותגרת חברתית ולכן הן מקפידות לתת לה יחס ולשלב אותה בכיתה.

נראה לי שההסברים הברורים והמענה לפחדים לכל אורך התהליך סייעו לכך שלא יהיו בעיות לאורך העבודה, ושיהיה הספק מרשים, כאשר כל הילדים סיימו להכין לעצמם את המסכות.

אני חושבת שהייתה השפעה חיובית לנוכחות הסטודנטיות, הילדים באופן מפתיע היו מאוד פתוחים ושילבו אותנו במהרה לתוך העבודה ושיתפו פעולה ללא התנגדות.

 

שיעור מס' 2

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. חלל מרכז החדר פנוי, וכסאות צמודים לאורך הקירות.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה במעגל בישיבה על הרצפה. קריאת שמות ושיחת פתיחה. בשיחה הביעה המורה דעה על אירוע אלימות שקרה בשבוע הקודם במסגרת שיעור אחר של הכיתה. ערה הקפידה לשמור על כל הילדים בתוך המעגל, כשכולם בטווח הראייה שלה. לאחר השיחה המשיכה להסביר על תהליך העבודה של ה"קומדיה דל ארטה".

2)       חימום: משחק קרסוליים. כל הילדים עומדים במעגל כאשר מתחילה המוזיקה ילד נכנס למעגל בפריז, לאחר כמה שניות הוא מתחיל לנוע ותלמיד אחר יכול להיכנס למעגל. הם מתחילים לנוע ביחד כאשר המטרה היא שכל ילד יפסול את הילד השני באמצעות נגיעה בקרסול. בתוך כל זאת אסור להניח את הברכיים על הרצפה ועל הילד להיזהר לא להתקרב למעגל החיצוני מפניי שגם התלמידים שיושבים במעגל יכולים לפסול אותו.

3)       חלק עיקרי: עבודה על דמויות מה"קומדיה דל ארטה". ערה הסבירה על כל דמות, והצמידה לה תכונות פיזיות בולטות, תכונות אופי וחיה מייצגת בשביל לדייק את העבודה הגופנית. הילדים שהצביעו נכנסו למעגל העבודה והתחילו ללכת ולדבר עם הנתונים שערה נתנה להם.

4)       ערה הושיבה את כל הילדים מול זירת העבודה ומינתה קבוצה קטנה לגשת לבמה. ערה נתנה לקבוצה נתונים על סיטואציה עם תפקידים ודמויות מה"קומדיה דל ארטה" ושלושה ילדים גילמו אותה. נעשה רק ניסיון אחד של הדבר משום שלא נותר זמן לעוד ניסיון נוסף.

 

רפלקציה:

שיחת הפתיחה נראתה לי חשובה ביותר בתור ראש מגמה לא יכולה ערה להתעלם מאירוע חמור שקשור לכיתה. ערה דרבנה את התלמידים לעבוד בפלסטיקה ולהספיק לקדם תערוכה בביה"ס. הילדים נמצאים בכיתה ו' ואי לכך זו השנה האחרונה בה יש להם הזדמנות לבצע עבודות שיהיו מוצגות בביה"ס. ערה הציגה את תחושותיה מאירועי האלימות כאכזבה אך גם הבהירה לילדים שהצפייה שלה מהם היא גבוהה. יש הרבה חשיבות לדרך בה הציגה ערה את הדברים, משום שלמרות שהיא נזפה בהם היא גם הקפידה לומר להם שהיא חושבת שהם ילדים שמסוגלים להרבה יותר ומוכשרים לכן היא איזנה את הדברים הקשים שאמרה.

 מאוד הופתעתי לראות איך הילדים אוהבים את משחק הקרסוליים, כל הילדים שמרו על ריכוז גבוה וזאת הייתה דרך טובה להתחיל את השיעור אחריי הגלולה המרה של תחילת השיעור.

במהלך החלק העיקרי ניסתה המורה לשלב כמה שיותר ילדים, כמה מהם לא רצו ולא השתתפו למרות שערה דחקה בהם להשתתף ודרבנה אותם. אולי כדאי לחשוב על עוד דרכיי עבודה במקרה הזה שיאפשרו לילדות להשתתף בשיעור. אולי עבודה בקבוצות והכנת תוצרת לצפייה מול כל הקבוצה לאחר מכן תגרום ליותר שחרור אצל כמה מן הילדים. אולי דמות שעשויה משני אנשים זו גם אופציה טובה.

בסה"כ מבחינת משמעת הילדים החזיקו מעמד בריכוז למרות הישיבה הממושכת.

השילוב שלנו הסטודנטיות במסגרת השיעור בעבודה התנועתית והקולית עזרה לילדים מסוימים לפעול עם קצת יותר חופש.

בכל שלב של העבודה נתנה ערה קודם כל את ההערות החיוביות ושיקפה את הדברים הנכונים שהילד עשה בשיעור ולאחר מכן המליצה להוסיף עוד אלמנטים בכדיי שהעבודה תשתפר ותהיה יותר מלאה. נראה שהילדים נהנו בשיעור ולהבא כדאי למצוא עוד דרכים בכדיי לשלב את כל הילדים אל תוך העבודה המעשית.

 

שיעור מס' 3

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה. נזיפה של המורה על האיחורים המתקיימים בשיעורים ועל חוסר הרצינות של התלמידים ביחס לעבודה. בנוסף התייחסה לאירועים שקרו בשיעורים אחרים במגמה.

2)       בישיבה במעגל, שתי סטודנטיות העבירו הרצאה קצרה תוך שיחה עם הילדים על אופי הלהקות ב"קומדיה דל ארטה", דרך עבודתם, האופן בו השתמשו במסכות ובעבודה הגופנית וכו'.

3)       סטודנטית אחרת חילקה את כל הילדים למספרי 1 ו2. בזוגות תרגיל מראה כללי. לאחר כמה דק' מספרי 1 מבצעים כניסה לדמות "פנטלונה" כאשר מספרי 2 משקפים בדיוק את התנועות של מספרי1. לאחר מכן הושבת מספרי 1 ומספרי 2 מתהלכים בחדר עם העבודה הגופנית ובמתן משפט אופייני לדמות: "אין לי" מתחילים להוציא קול ולהגיד אחד לשני את המשפט הזה בלבד בטונציות שונות: שמח, עצוב, כועס וכו'.

4)       חזרה על תרגיל המראה בהנחייתה של מיכל הפעם. הדמות עליה עובדים היא "בריגלה". בסוף התהליך בו שוחחו הילדים אחד עם השני עם משפט אחר:" זקוק לעזרתי?" העמדת הילדים בשורה וכל אחד אומר בתורו את המשפט.

5)       המורה המשיכה את השיעור, חוזרת על האפיונים של כל אחת מהדמויות בשיח עם הילדים. לאחר מכן חילקה את הילדים והסטודנטיות לקבוצות ושלחה אותנו להכנת אימפרוביזציות עם הדמויות.

6)       הצגת הקטעים של כל קבוצה בפניי כל הכיתה.

 

רפלקציה:

בחלק הראשון של ההרצאה, ניתן היה להרגיש די במהרה מתי הילדים התחילו לאבד את הריכוז בישיבה תוך כדי השיחה איתם. הם החלו לנוע עם הגוף ולאבד את היציבה הנכונה. החלטנו לא להרחיב יותר מדי ולגשת לחלק הבא של השיעור, משום שגם הבנו שהילדים יודעים הרבה ולא חידשנו להם הרבה באינפורמציה שבאנו לומר להם.

את החלק השני של החימום הנחו שתי סטודנטיות. ניתן הייה להרגיש שכל אחת מהן בעלת אופי שונה ואנרגיות שונות לחלוטין. ש' העבירה לילדים תחושת אנרגיה חזקה ועוצמתית בעוד שמיכל עבדה באנרגיה נמוכה יותר ויותר שקטה. יפה היה לראות שהילדים הצליחו לשמור על ריכוז בשתי הדרכים השונות ולהתאים את עצמם לשתי עוצמות שונות לחלוטין באותו שיעור.

בסוף החימום מ' העמידה את הילדים השורה בכדיי להגיד את המשפט שלהם. ההחלטה הזאת הייתה נכונה מפניי ששאר הכיתה יכלה לראות ולשמוע בדיוק את העבודה הגופנית והקולית של כל אחד מהילדים וזה גם נתן במה קטנה לכל אחד מהילדים. היה יפה מאוד לראות את האלתור שלה תוך כדיי העבודה.

לפניי שעברנו לחלק השני המורה נתנה פידבק חיובי לכל הילדים על העבודה היפה שהם עשו, והייתה אווירה מאוד טובה בשיעור ביחס לחלק הראשון בו הם ננזפו על החוסר רצינות.

באופן אישי עבדתי עם ילד שקוראים לו נ' שמתקשה לשמור על ריכוז, השתדלתי להקל עליו ולהוביל בחלק מהפעמים את המראה בעצמי. הבנתי שהוא מאוד מתקשה אך עם זאת הצליח לעבוד איתי ברצינות ולהתגבר על המבוכה.

בשלה האימפרוביזציות המורה חילקה אותנו עם ילדים שניראה לה היה שיש חיבור טוב בינינו לביניהם וציוותה אותי עם נתנאל, כשם שציוותה את א' עם מ' וכו'.

השתדלתי בשלב הזה לעזור לילדים לקבל החלטות ורעיונות לגבי הנתונים לאימפרוביזציה אך עם זאת לתת להם להתבטא ולא לחסום להם את הדמיון. פעם אחר פעם בתכנון הייתי צריכה להעיר לב' ולנ' על שמירה על העבודה הגופנית והקולית. כאשר עלינו לבמה הם שמרו על הנתונים שקבענו ובסך הכול הייתה עבודה יפה. הופתעתי לראות את כל הקבוצות כולם עשו עבודות יפות וגם כולם אזרו אומץ ועלו לבמה בסופו של דבר.הילדים מאוד מורגלים לעבוד באימפרוביזציה ועושים זאת יפה מאוד, עם זאת הדגשה וחיזוק העניין הגופני כל הזמן, חשוב מאוד בכדיי שיפנימו ויישמו את העבודה. אני חושבת שהשיעור היה טוב מאוד, הילדים הגיעו לתוצרים יפים מאוד, וההשפעה שלנו כסטודנטיות על הכיתה היא טובה.

בזמן מתן הביקורת לתלמידים לאחר כל תרגילים, הקפידה המורה לומר קודם כל את הדברים היפים שעשו הילדים ולאחר מכן נתנה להם נקודות לשיפור בעבודות השאות, בדרך הזאת לא נוצרה התנגדות מצד הילדים להקשיב לביקורת.

אני חושבת שהילדים עבדו בריכוז דיי גבוהה לאורך השיעור, ונראה שהמוטיבציה שלהם לגביי השיעור גבוהה הם נהנים וזה ניכר, ולכן השיעור זורם וקולח בצורה טובה גם כאשר הם מאותגרים בתרגילים לא פשוטים כגון תרגיל המראה.

 

שיעור מס' 4

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה. הודעות שונות שקשורות לתערוכה ולהמשך ההתקדמות של הילדים בפלסטיקה.

2)       במעגל א' ול' התחילו להנחות ולבצע חימום לקבוצה. בתרגיל הראשון בוצע מעגל אנרגיה בקול ותנועה כאשר כל תנועה עוברת מעגל שלם ורק לאחר מכן נוצרת תנועה וקול שונים מהאדם הבא.

לאחר שהסבב נגמר המשכנו במעגל אנרגיה שבו הקול והתנועה משתנים כל הזמן, וההנחיה הייתה להשתדל להוסיף כוונה לדבר.

3)       את התרגיל השני העבירה א'. לאחר יצירת כמה פוקוסים והליכה אליהם בחלל. התחילה ההנחיה על איבר מוביל. בכל פעם מיקדה אורלי לילדים איבר מסוים וביקשה מהם ללכת בחדר כאשר האיבר המסוים מוביל את כל הגוף. תוך כדיי ביקשה מהם לשים לב איך הדבר משפיע על איברים נוספים בגוף. לכל איבר הותאמה מוזיקה מסוימת. לאחר העבודה של כל הילדים בכל איבר, ביקשה מהם א' לעמוד בפריז ובחרה 3 ילידים שימשיכו ללכת עם העבודה הגופנית וביקשה משאר הילדים שעומדים בפריז להתבונן בעבודה הגופנית שנוצרה אתל הילדים שבחרה.

4)       הכיתה חולקה לכמה צלעות כאשר בכל צלע חמישה ילידם. לכל ילד חולק צעיף, וההנחיה הייתה להשתמש בצעיף בכדיי להדגיש את האיבר המוביל ולשרת עוד יותר את הדמות בגופניות שלה. ל' העבירה פתק מול העיניים של הילדים עם הצעיפים ושאר הילדים היו צריכים לנחש באיזו דמות מדובר.

5)       המורה חילקה את הילדים לכמה קבוצות ונתנה לכל ילד להתנסות בדמות שונה או דומה ממה שעשה בשבוע שלפניי כן. הצירופים של הדמויות לרוב היו כאלה שאפשרו לילדים לפתח סצנה הגיונית שתואמת את הסצנריו של ה"קומדיה דל ארטה".

6)       הצגת הקטע של כל קבוצה בפניי כל הכיתה.

 

רפלקציה:

החלק אותו העברנו עבר בזרימה. בדיעבד אני מבינה שהשימוש בחפץ לאחר התרגיל שעבד על איבר מוביל, גרם לריבוי תוכן. נראה לי שאולי אפשר היה פשוט להמשיך להתמקד באיבר מוביל ולבצע את אותו תרגיל, בו הראנו את הכרטיסיות לילדים ולגרום להם פשוט להמשיך לעבוד מהאיבר המוביל, במקום להשתמש בחפץ בכדיי להדגיש את האיבר המוביל ולהחצין עוד יותר את הדמות.

במהלך החלק האחרון עם החפץ, המורה הוסיפה נתונים ודגשים לילדים, והרגשתי שהדבר מעט מוריד לי את הביטחון, אומנם בשיחה המסכמת נאמר לי שלא ראו את זה כלפיי חוץ. אני חושבת שזה מאוד חשוב להבין שגם אם בתור מורה את נבוכה באיזשהו שלב בשיעור הכי חשוב שהילדים לא ירגישו בזאת ולהמשיך להתנהג כרגיל.

בתחילת השיעור באתי עם לחי נפוחה בגלל עקירת שן, וקצת התביישתי אך אמרתי לילדים מה הסיבה לכך ובכך סגרתי את הדיון בעניין.

עוד דבר שנראה לי חשוב הוא האסרטיביות בה נהגנו אורלי ואני עם הילדים. כאשר הם נכנסו הם ביקשו לשחק במשחק הקרסוליים ואף הביאו מוזיקות מתאימות בכדיי לעבוד איתם. ברצינות ואסרטיביות אמרתי להם שהיום נעשה משהו אחר, ובזריזות ניגשנו לעבודה לכן מהר מאוד הילדים שכחו ונכנסו לתוך המסגרת שהצענו להם בהתלהבות.

חשוב לזכור שבמעגל אנרגיה רצוי לפזר את הילדים בכל המעגל: לדוגמא היה רצף של בנות אחת אחריי השנייה במקום מסוים במעגל, ובכל פעם בנקודה הזאת האנרגיה נפלה, אם היינו מערבבות אותן במיקומים אולי זה היה מאפשר למעגל אנרגיה לזרום יותר.

במהלך האיבר המוביל החלפנו מוזיקות לכל איבר שונה שאיתו עבדנו, ההתאמה של המוזיקה לאיבר מאוד עזרה לדעתי למקד את העבודה הגופנית ולתת לה קצב מסוים, מה שעזר לילדים מבחינת הדמיון והאסוציאציות שנבעו לא רק מהאיבר המוביל אלא גם מהמוזיקה.

העבודה בחלוקה לקבוצות הייתה מצוינת. העובדה שהבנות הופרדו והיו בקבוצות עם הבנים שיפרה את העבודה כמעט של כולם, ושל הבנות בפרט.

ערה השכילה להתאים דמות שונה לכל אחד מהילדים והדבר גיוון את התנועתיות שלהם והכריח אותם למצוא גופניות וקול שונה בעבודה החדשה. הרגשתי טוב בתור מסייעת לקבוצה בזמן העבודה, השתדלתי לשמר את החומרים של הילדים ולסייע להם להביא אותם בצורה יותר קיצונית לבמה. גם הדגש על העבודה הגופנית היה חשוב לאורך כל העבודה והתוצר היה יפה.

 

שיעור מס' 5

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה. שיחה מאולתרת ע"י המורה שקשורה לסיפור שנבע מן הילדים.

2)       במעגל ש' הנחתה את תרגיל ה"הי". העברת הי ביצירת קשר עין במעגל בסדר רציף. לאחר מכן בהחלפת מקומות להקפיד להמשיך עם הסדר הרציף בקצב גבוהה מאחד לאחד.

3)       תרגיל יצירת מעגל בעיניים עצומות. (לא בתכנון השיעור, אלתור של הרגע).

4)       עבודה על תרגיל הסוד השלשות. תחילה משפט שמועבר מאחד לשני, והשני מעביר לקהל את הנאמר בגוף שלישי.

5)       בפעם השנייה משפט שמועבר מאחד לשני, השני מעביר לקהל את הנאמר בגוף שלישי וגם אומר את דעתו על העניין, משתף את הקהל בסוד.

6)       בפעם השלישית השני לאחר שאמר את דעתו לקהל חוזר לפרטנר ואומר לו תגובה שמתנגדת לסוד שנאמר לקהל.

7)       הצגת תוצרים של השלשות עם מתן הערות, חידוד ודגשים שונים שקשורים לעבודה ולתפקיד הסוד ב"קומדיה דל ארטה".

 

רפלקציה:

בתחילת השיעור הורשמתי מאוד לראות שהמורה קלטה שיש איזשהו סיפור שמתרחש בין הילדים. היא ביקשה שאחד הילדים יספר את הסיפור שאירע. לאחר שהילדים סיפרו את הסיפור היא ביקשה להמחיז אותו באימפרוביזציה, כאשר הילדים גילמו את הדמויות שהיו חלק מהסיפור. לאחר מכן דיברה המורה עם הילדים על הסיפור שהסעיר אותם, ובדרך של שיחה ושאילת שאלות (ולא בדרך של הטפת מוסר!!!) כיוונה את הילדים למסקנות שנובעות מאותו סיפור מסעיר אך גם נוגע ללב. בנוסף כל הזמן הדגישה המורה את היחסים בין החיים והמציאות והתיאטרון, את הדומה והשונה ביניהם וכך חיברה את כל השיחה לשיעור. מעבר לכל השיחה הייתה שיחה חינוכית לערכים, אך נעשתה בדרך כל כך לא אופיינית ונראתה בעיניי הרבה יותר אפקטיבית מפניי שהילדים הגיעו למסקנות בעצמם ולא נרתעו או הרגישו שנזפו בהם או שהם אינם בסדר, אלא שיחה בוגרת על דברים חשובים שקשורים ליומיום ולחיים בכלל. הורשמתי לראות שערה קלטה דיי במהירות שיש איזשהו עניין גם אם בהתחלה היו אלו חצאי משפטים או רמיזות לכך.

לאחר השיחה הארוכה אך חשובה התחילה שמרית להעביר את השיעור. בתרגיל החימום ה"הי" התרגיל עבר מצוין, הילדים היו מרוכזים מאוד נהנו ממנו. אני חושבת שבתרגילים כאלו חשוב להדגיש הרבה פעמים את המטרה של התרגיל דרך שאילת הילדים ושיתופם משום שכך הם יכולים לחבר את התרגיל מאוחר יותר לעבודה.

בתרגיל הבא ש' החליטה לאלתר וביצעה תרגיל של יצירת מעגל בעיניים עצומות תוך נתינת ידיים בעיניים עצומות. דיי הצטערתי שהתרגיל הזה נכנס מפניי שלא הרגשתי שהוא ברצף אורגני וזורם עם שאר השיעור. בתרגיל הראשון עבדנו על יצירת קשר עין ואילו בתרגיל הזה פתאום הילדים עצמו את העיניים כך שלא היה נראה כאילו הוא קשור לרצף ואף קטע אותו. מתוך שיחה עם המורה מאוחר יותר גם למדנו שעניין עצימת העיניים בילדים ובכלל זהו עניין רגיש משום שהוא דורש להתגבר על פחדים ולסמוך על האנשים שמסביבך ועל המורה. בלי קשר לשאר הרצף של השיעור אם מבצעים תרגיל כזה כדאי לעשות כמה הכנות לפניי כן עם הילדים, להסביר מה מטרת התרגיל, להסביר שהם מוגנים והמורה רואה אותם ושאף אחד לא ייפגע ולהסביר להם שאם מישהו רוצה להיכנס למעגל אז ניתן לעזוב ידיים בכדיי לחבר עוד אדם נוסף למעגל.

השלב הבא היה של עבודה על נושא הסוד של ה"קומדיה דל ארטה". התרגיל שבנינו עבד מאוד לאט ובשלבים ממשפט שמועבר לקהל, עד סוד שמועבר לקהל, ולאחר מכן תגובה לפרטנר. במהלך השיעור דיברנו על משפט עם פעולה, אך לא באמת הוסבר לילדים מה זה משפט עם פעולה ולכן היה להם בהתחלה קשה מאוד ליצור את העניין והתחכום שבסוד. נוסף לכל לא חודד להם מה המטרה ומהו תפקיד הסוד בתיאטרון, וב"קומדיה דל ארטה", חשוב להדגיש את כל הפרטים האלו בכדיי שהילדים יוכלו לחבר אותם לעבודה. למעשה הבנתי בשיעור הזה שחשוב למלל את הדברים ולא רק לתת דוגמאות מעשיות, מפניי שכך הילדים מבינים בדיוק עם מה להזדהות ומאיזה מקום נובעת מטרת התרגיל.

במהלך השיעור ש' עצרה והתעקשה על משמעת בכל מיני מצבים. מאוד התרשמתי מהביטחון שלה לעשות זאת והבנתי עד כמה חשוב לעשות את זה, משום שהילדים צריכים לקבל גבולות ומסגרת. היא גם הקפידה להסביר מדוע היא אומרת את הדברים הללו בכל פעם.

מ' לעומת זאת פחות נוטה לטונים גבוהים אך מעניין לראות שלמרות זאת בטון הרגוע היא מצליחה לשלוט בכיתה ובריכוז שלה. גם היה מאוד יפה לראות שההערות שלה היו מאוד מדויקות ועם הזמן הצליחה לחדד את המטרה של השיעור. היא גם הראתה המון סובלנות כלפיי הילדים והתהליך, וביקשה מהם בשלב הסופי לחזור כמה פעמים על תרגיל שהרגישה שלא מוצא, עם מתן הערות חשובות ונכונות לעבודה.

אני חושבת שזה היה שיעור מאוד חשוב, אומנם לא היו אימפרוביזציות והתרגשות מאוד גדולה מהעבודה, אך הנושא נבנה נדבך על נדבך (משלב העבודה לא החימום), ונראה היה שכמעט כל הילדים התחילו להבין את מטרת הסוד וכיצד הם יכולים לעשות בו שימוש.

 

מס' 6 חזרה לחנוכה

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

 

רפלקציה:

 

במהלך החזרה א' ואני התבקשנו לסייע למורה לארגן את הילדים עם התלבושות ולסייע לה לנהל את החזרה לקראת הופעת חנוכה.

לילדים היה קשה מאוד לשמור על ריכוז ועל משמעת. הצלחתי לראות את ההבדל המהותי בין הריכוז של ילדים בגיל הזה לעומת ילדים בכיתה ו'.

אחד הדברים שהרגשתי שהרווחתי ביותר מהחזרה זה לראות את ההתמודדות החזרתיות של המורה עם עניין המשמעת והדרך בה לא וויתרה לילדים למרות הקשיים שהם חוו. פעם אחר פעם ולא שינה איזה ילד היא העירה לילדים כאשר יצאו מריכוז או הפריעו לה במהלך הסבר של דברים הקשורים לחזרה וכו'.

עוד דבר מאוד מעניין היה לראות את המורה מדגימה לילדים כיצד לבצע את הקטע התנועתי והקולי שלה, הדימויים שבה השתמשה בהם והשימוש שלה בגוף שלה כדיי להמחיש את הדבר הפנט את הילדים, והיה ניכר השיפור של ההבנה של הילדים, בחזרות שנעשו לאחר מכן. העבודה על המימיקה וההגדלה בפניה של ערה המחישה לילדים מודל בו יכלו להשתמש בכדיי ליישם את העבודה.

ערה נתנה פידבקים חיוביים לכל אורך הדרך לילדים שעשו עבודה יפה וגם נתנה דגשים קוליים לילדים שהקריאו טקסט.

היה מאוד יפה לראות את ההקפדה על השמירה של התחפושות מצד ערה אך הילדים צייתו לדבר כי התחפושות באמת היו מאוד מרהיבות, אני חושבת שכאשר הילדים מרגישים שמתייחסים אליהם ברצינות גם בדברים האלו התוצאה היא יותר רצינית גם כן משום שהם חשים שהסביבה משקיעה הרבה ולכן גם הרצון שלהם להיות חלק ממנו גדל.

 

שיעור מס' 6

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

 

מערך השיעור:

1)       כינוס הכיתה.

2)       משחק הקרסוליים עם דגש על 360 מעלות, ריכוז של הילדים בכל הקורה מסביב, כניסה לפריז מדויק, עבודה גופנית, לא להניח בירכיים על הרצפה.

3)       תרגיל חימום פוקוסים: בהליכה בחדר אורלי נותנת הנחיות של התמקדות בפוקוס מסוים הליכה אליו ובכל פעם מציאת פוקוס חדש. דגש על הליכה בין הרווחים ומילוי חלל החדר. לאחר מס' פעמים, נותנת אורלי דימוי כגון: המוצאים שטר של 200 ₪ אך כל פעם שבאים לתפוס אותו הוא בורח, הליכה בבוץ, הליכה עם משקלים, כבדים מאוד, קלים מאוד. לבסוף הגדרת הליכה בקצב חמש כהליכה רגילה, בהדרגה העלאת קצב עד מספר 10 בטיעון שהילדים מאחרים לשיעור, הגעה לשיא והושבת כל הילדים שתי נשימות עמוקות להמשך עבודה.

4)       תרגיל מנהיג: חזרה לעבודה גופנית של ה"קומדיה דל ארטה". כל פעם ילד אחד עושה עבודה גופנית על דמות שהוא בוחר מן ה"קומדיה דל ארטה", הוא הולך בחדר ומנהיג את כל השאר אשר אמורים לחקות בצורה מדויקת את העבודה הגופנית שלו. לאחר כמה צעדים הוא גם אומר משפט עם עבודה קולית ושאר הילדים מחקים אותו גם קולית. כל פעם ילד אחר הוא המנהיג.

5)       בישיבה במעגל, שחזור עבודה על תרגיל הסוד עם אימפרוביזציות של זוג כל פעם תוך מתן דגשים הקשורים לפוקוס ומבט אל הקהל בצורה מדויקת, פריז של האדם שלא אומר את הסוד, עבודה גופנית ועבודה קולית. בפעם השלישית השני לאחר שאמר את דעתו לקהל חוזר לפרטנר ואומר לו תגובה שמתנגדת לסוד שנאמר לקהל. גם הפרטנר רשאי לומר סוד לקהל וכן הלאה.

6)       יציאה לתכנון אימפרוביזציות הכוללות סודות של הדמויות עם כל הדגשים שניתנו בשיעור.

7)       הצגת אימפרוביזציות תוך מתן פידבקים ודגשים.

 

רפלקציה:

הרגשתי שהשיעור היה טוב. אני חושבת שהייתה בנייה אורגנית בין החלק הראשון של השיעור לחלקו השני.

במשחק הקרסוליים שמנו לילדים מוזיקת ראפ בספרדית, נלחצנו כאשר ראינו שהילדים לא משתפים פעולה ולוקח להם זמן להתחיל לרקוד ולהיכנס לתוך המעגל. לרגעים חשבתי שהמוזיקה לא מתאימה, אך בסוף השיעור כאשר דיברנו עם ערה גילינו שלוקח זמן לילדים להיכנס לריכוז בתוך תרגיל, ולמרות שהם מבקשים לשחק במשחק הזה כל שיעור כאשר מגיע הרגע הם לא

יודעים איך להתמודד עם הדבר, נוצרת מבוכה, אומנם צריך להבין בתור מורה שזמן שבו הילדים שותקים אין זה אומר שאין זמן עבודה, וצריך בתור מורה לא להיכנס ללחץ. אם הדבר נמשך ואין תגובה אז ניתן להגדיר זמן קצוב בו בתום הספירות הילדים חייבים להיכנס, כאשר עשינו את זה הילדים לקחו אחריות די במהרה ונכנסו למעגל.

תרגיל הפוקוסים היה טוב, למרות שהוא נותן פתח לילדים מסוימים לצאת מריכוז (וזה אכן קרה), הדימויים היו מצוינים והיה ניכר שהילדים מאוד נהנים. עם זאת אני חושבת שהיינו צריכות להגדיר ברמת התרגיל יותר ספציפיות ולהדגיש להם פעם אחר פעם את עניין הפוקוסים משום שדיי מהר הילדים שכחו את העניין והתרכזו בדימוי ולא בפוקוס.

תרגיל המנהיג גם היה טוב, הילדים התנדבו מעצמם להוביל את הקבוצה, והיה לשאר הילדים יותר נוחו לחקות ילד אחד בקבוצה מאשר המבוכה של עבודת חיקוי באחד על אחד. למרות זאת בשלב מסוים הרגשתי שצריך לסיים, וכך עשיתי. אני חושבת שטיימינג זה דבר מאוד חשוב וצריך להרגיש מתי אפשר להמשיך לעבוד עם תרגיל מסוים על חשבון תרגיל אחר, ומתי כבר צריך לעבור הלאה.

בישיבה במעגל קודם כל בעזרת הילדים עשינו חזרה על עניין הסוד והדגשים שצריך לקחת בחשבון בדיאלוג עם סוד, לאחר מכן הילדים עשו כמה הדגמות, בהם נתנו (המורות כולל ערה) דגשים חשובים להמשך העבודה לפניי היציאה לאימפרוביזציות. הקבוצה האחרונה שהדגימה הייתה לש שלושה ילדים מוכשרים והדבר היה נכון וטוב משום שזה נתן פלטפורמה טובה ליציאה לאימפרוביזציות המתוכננות לאחר מכן. השתדלתי לכל אורך הדרך לתת דגשים חיוביים הקשורים לעבודה הקולית הגופנית והקונספטואלית של הכלי "סוד" של ה"קומדיה דל ארטה".

האימפרוביזציות היו טובות, היו מעט ולא הספקנו להציג את כולן לכן חשוב שאולי אותן קבוצות ימשיכו לעבוד יחד שבוע הבא, ימשיכו ליישם את הדגשים ולפתח את הסצנות עם אותן דמויות ומציאת אלמנטים חדשים.

מאוד נהניתי ואני חושבת שגם הילדים. אין ספק לדעתי שכאשר יש אנרגיה טובה שבאה וחוזרת מן הילדים אל המורה, יש יותר זרימה בשיעור ויכולת הלמידה היא גדולה יותר. ראיתי קפיצת מדרגה בעבודה הגופנית של התלמידים ונהניתי לראות את השינוי בילדים מסוימים ובאחרים את ההתחלה של השינוי, אך לפחות את ההתקדמות בתוך התהליך.

 

שיעור מס' 7

 

מקום השיעור: סדנא לפלסטיקה. שולחן ארוך ומסביבו כסאות, ניילונים על השולחנות בכדיי שהילדים יוכלו לעבוד.

 

רפלקציה:

במהלך השיעור הילדים עבדו והשלימו את שלבי המסכות שלהם. היו ילדים שעשו מסיכת גבס על עבודת החמר, ילדים שכבר התחלו את מסיכת הנייר שלהם, וילד אחד שעשה את המסכה הראשונית של פניו עליה ייצקו גבס, חמר עוד פעם גבס ולבסוף נייר.

בתחילת השיעור רומה הודיעה לילדים שיעבדו על המסכות למרות שהגענו עם שיעור מוכן לעבודה. רומה ביררה באיזה שלב כל אחד מן הילדים. אלו שכבר סיימו את שלב הנייר סייעו לאלו שהיו בשלבים ראשוניים יותר.

במהלך כל העבודה אנחנו הסטודנטיות ויותר מאוחר ערה עזרנו לילדים בכדיי שבסוף השיעור לכולם תהיה מסיכת גבס כדיי שבפעם הבאה יעשו את מסיכת הנייר. הצלחנו בהספק והעזרה שלנו הייתה מאוד משמעותית בייחוד לילדים שמאוד התקשו או התעכבו בעבודה.

רומה התעסקה עם המון ילדים בבת אחת ולכן היה חשוב הסיוע שלנו באותם רגעים.

ייאמר לזכותם של הילדים שהמסכות שלהם כבר היו מוכנות, שהם כל הזמן עזרו, עברו בין הילדים, הביאו חומרים שהיו חסרים ובסוף כל הילדים נשארו אחריי הצלצול ועזרו לסיים לנקות עד שהסדנא הייתה מסודרת לגמרי.

 

שיעור מס' 8 

מקום השיעור: סדנא לפלסטיקה. שולחן ארוך ומסביבו כסאות, ניילונים על השולחנות בכדיי שהילדים יוכלו לעבוד.

 

רפלקציה:

במהלך השיעור הילדים עבדו והשלימו את שלבי המסכות שלהם. הרוב עבדו על סיום מסיכות הנייר. הילדים שכבר סיימו סייעו לילדים שהיו צריכים להכין את המסכות שלהם ולימדו אותם כיצד לעשות זאת.

בתחילת השיעור ערה פתחה בדיון לגביי מקרה אלימות שארע בשיעור פלסטיקה של המורה אביטל. שני ילדים מהכיתה התחילו להתקוטט וכאשר זה קרה שאר הילדים נסחפו לראות את המאורע וליבו את המקרה.

בזמן השיחה כל ילד שרצה לדבר היה צריך להרים את היד ולהמתין לתורו בכדיי לדבר. שני הילדים שהתקוטטו נשלחו בסוף השיחה לברור עם שולה, שדרשה מהם עבדוה בכתב על נושא שקשור למקרה.

ערה נתנה לכל הילדים שרצו וחיכו לתורם להביע דעה. וכאשר הם דיברו ניסתה לכוון אותם באמצעות שאלות למסקנות הנובעות מהדברים שהם אומרים. ערה לא דיברה והייתה מאוד נוקבת לגביי האחריות, ההשלכות והמשמעויות של מקריי אלימות כאלה.

כאשר רומה הגיע היא דבקה בגישה הקשוחה יותר של ערה. אני חושבת שחשוב מאוד כאשר יש שיתוף פעולה בין שתי מורות להיות מתואמות בגישה בה הם נוקטות עם התמידים משום שכך זה מחזק את הדבר, ואם שתיהן לא תהינה באותה גישה, הגישה גם לא תהיה ברורה לילדים, והם ישלו ראש מהמסר.

אני חושבת שחשוב מאוד לגנות אלימות ולעשות מכל דבר קטן כזה עניין וגם לחזק ולעודד את לקיחת האחריות של התלמידים להפריד בין הילדים ולעצור את המקרה כאשר הוא מתחיל.

עד סוף השיעור כל הילדים שהיו בכיתה השלימו את מסכות הנייר שלהם.

 

מתודיקה-שיעור מס' 9

מגמה בינתחומית-כיתה ו'

 

מקום השיעור: סדנא לתיאטרון. כיסאות צמודים לאורך הקירות, כאשר מרכז חלל החדר פנוי ומוכן לעבודה.

מערך שיעור:

1)       חימום. תרגיל רגליים-עיניים, מנחה: מיכל. בהנחיית המורה מתבוננים על זוג רגליים, כאשר המורה אומרת עיניים, יש להסתכל על זוג עיניים. אם נוצר קשר עין בין שני זוגות עיניים, צריך ללכת לאחור לאט לאט תוך שמירה על קשר עין ויציאה מן המעגל. ממשיכים לשחק עד שנשאר זוג אחרון במעגל.

2)       בשתי שורות שעמודות אחת מול השנייה ליצור קשר עין עם האדם שמולי. מתחילים לנוע בחלל תוך שמירה על קשר עין, מתרחקים ומתקרבים בהנחיית המורה כאשר הדגש הוא שמירה לכל אורך הדרך על קשר עין.

3)       תרגיל הגדלה. באותם זוגות שעבדו לפניי כן, המורה נותנת הנחייה של רגש מסוים אחד הילדים מבטא בגוף את הרגש. כאשר הוא מסיים הילד השני מבצע את אותה הפעולה שהילד הראשון ביצע אך מגדיל אותה. בפעם השלישית הילד הראשון צריך להגדיל את התנועה עוד יותר. מתחלפים.

4)       בשורה שעומדת מול הכיתה, המורה נותנת הנחייה של רגש או תחושה מסוימת, הילד הראשון מבצע את הפעולה בגוף ובפנים, הילד שאחריו מגדיל אותו וכן הלאה, כאשר הילד האחרון אמור לבצע את התנועה הכי גדולה מכולם.

5)       בשורה מול הכיתה, הילדים חובשים את המסכות עם הגב לקהל, כל ילד בתורו הולך ומתבונן בראי נכנס לעבודה הגופנית וניגש לעמוד מול הקהל. כאשר כל השורה עם כל הדמויות שלמה, המורה נותנת הנחייה של רגש מסוים עם משפט, דוגמא-שמחה-:איזה יום נפלא היום! הילד מבצע את הפעולה בגוף ובקול תוך שמירה על הדמות, ושמירה על קשר עין עם אדם בקהל.

 

רפלקציה:

 

תחילת השיעור הייתה איטית למדי לדעתי, למרות שהתרגיל, רגליים עיניים הוא חשוב בכדיי להכין אותם לעבודה של קשר עין, הוא מאוד סטטי ואינו מחמם את הגוף. לדעתי כדאי בפעם הבאה להוסיף אלמנט של תנועה. אולי לאחר כל פעם שמביטים ברגליים, ובעיניים, הילדים יתחלפו במהירות במקומות במעגל. אומנם זה יכול לפזר את הריכוז, אך מצד שני עיסוק דינאמי גם יכול לרכז לדעתי. אני חושבת שצריך להרגיש את הטיימינג של התרגיל ולדעת מתי להפסיק אותו.

בתרגיל של החלוקה לזוגות תוך קשר עין במעגל היה קושי לילדים למצוא את זוגותהם, החלוקה לשורות מאוחר יותר הייתה נכונה וגם ריכזה כל ילד במי שמולו בצורה ברורה ומסודרת. היה אלמנט טוב בחלוקה השרירותית הזאת לשתי שורות משום שילדים, שבדרך כלל לא עובדים יחד, פתאום היו חייבים לעבוד אחד עם השני. ערה הדגישה את הנקודה הזאת ואני חושבת שזה באמת חשוב להיות הטרוגני ולדעת לעבוד עם אנשים שונים, זה גם מפתח את הבנאדם מבחינה חברתית ומקרב קבוצות שונות בכיתה.

בתרגיל של קשר העין הרציף לאורך זמן, שמרית התעקשה פעם אחר פעם שהילדים יישארו בקשר עין. העבודה הזאת היא מאוד חשובה משום שהיא מרגילה את הילדים לעבודה אמיתית עם פרטנר וגם ליצירת קשר העין לאחר מכן עם הקהל. מצד שני מבטים ממושכים לאורך זמן בעיניים מאוד מביכים את הילדים. אני חושבת שאולי צריך לשלב את התרגיל הזה בצורה שהילדים מחויבים לשמור על קשר עין אך תוך כדיי איזושהי פעולה בגוף ולא רק באמצעות העיניים משום שראיתי מהצד שלרבים מהם, ובייחוד לזוגות המעורבים היה קושי רב עם הדבר, ובטח כל כך הרבה זמן. מצד שני היה מפתיע לראות עד כמה שמרית נחושה בדעתה להמשיך עם התרגיל ולא מוותרת.

בתרגיל הסופי של השורות שעומדות מול הקהל ניתן היה לראות נדבך אחר נדבך איך הילדים מטמיעים בגוף את הדמויות ומתחילים לעבוד עם המסכה. תיקונים ופידבקים בשלב הזה מאוד חשובים בכדיי למקד את העבודה הגופנית ועבודת הפנים עם המסכה, אומנם אני חושבת שתמיד צריך להקפיד קודם כל לומר דברים טובים לילדים שעבדו ולאחר מכן להוסיף להם את ההערות לתיקון. גם עוצמה והתלהבות של המורה מאוד חשובה, משום שכאשר המורה מתלהבת ונהנית הילדים מרגישים את זה ונסחפים באנרגיה יחד איתה, וזה היה ניכר בעבודה של שמרית.

רצוי בסיטואציות כאלה כאשר נכנסים לעבודה עם ילד אחד הרבה זמן ושאר הילדים עומדים על הבמה, להושיב אותם, משום שמתחילה תחושה של חוסר סבלנות וחוסר ריכוז.

בתרגיל בו הילדים היו צריכים להגדיל אחד את תנועתו של השני בזוגות, כדאי להדגים משום שהתרגיל פשוט, אומנם קצת קשה לנסח אותו ולכן עדיף אולי בתרגיל כזה לבצע הדגמה על זוג ילדים, בכדיי שההוראה תהיה בהירה.

השיעור היה טוב בסך הכול למרות שבירות הריכוז של הילדים הייתה עבודה לכל אורך השיעור. הילדים מתחילים להבין את עבודת קשר העין עם הקהל ובניהם, ולכן יש תחושה של התקדמות .

 

סיטואציית תגובה-   In action- במהלך שיעור

 

באחד מהשיעורים שלימדנו א' ואני בכיתה ו' בביה"ס גורדון, התחלנו את השיעור עם משחק הקרסוליים. שמנו מוזיקה ברקע, הילדים עמדו במעגל וחיכינו שאחד מהם יכנס פנימה ויתחיל את המשחק. הילדים עמדו והתבוננו אחד על השני ולא העזו להיכנס למעגל. חשבתי שאולי המוזיקה לא מתאימה, אך המורה המורה אמרה לי שהמוזיקה נפלאה ושהכול בסדר. א' ואני חיכינו וככל שעבר הזמן והילדים לא נכנסו פשוט הגדרנו להם שאנו סופרות עד 10 ושעד שנגיע למספר עשר אחד מהילדים חייב להיות בפנים, והמשחק חייב להתחיל. לאחר מספר שניות כשרק התחלנו לספור, אחד הילדים נכנס לתוך המעגל והמשחק התחיל לזרום ולהתקדם.

 

באותו שיעור עשינו את תרגיל המנהיג עם דמויות של ה"קומדיה דל ארטה". ילד אחד אמור להוביל בתנועה ובקול בתור אחת מהדמויות וכל הילדים אחריו צריכים לנסות לחקות בדיוק את התנועה שלו. לאחר שאמרתי את ההנחיה הילדים התחילו ללכת ולעשות את התרגיל, ציפיתי שהם יתחלפו באופן עצמאי בהנהגה, אך כשראיתי שזה לא קורה, כל פעם ניגשתי לילד אחר וביקשתי ממני ללכת להוביל את הקבוצה. הפיתרון עבד והילדים התחלפו, כל פעם ילד אחר.

 

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים