משחק Play          

מאת נפתלי שם-טוב

 

המושג play הוא הבסיס לכל הפעילות בתיאטרון קהילתי (כמו בתיאטרון בכלל). האדם תמיד משחק מילדותו ועד בגרותו. מבחינה היסטורית, המהפכה התעשייתית יצרה מצב של שעות פנאי המתורגמות לתרבות פנאי המבוססת בעצם על המושג משחק. יש להבדיל מושג כולל זה המכיל בתוכו את המושג game   ו-acting. האחרון מתייחס למשחק מקצועי בתיאטרון. כאשר אנו ניגשים ללמוד תיאטרון בקבוצת חובבים יש לצאת מנקודת ההנחה שכולם יודעים מהו משחק וכולם שיחקו בעבר או עדין משחקים כעת. כלומר התפיסה היא של play  ולא acting. כלומר הלימוד עצמו צריך להיות חוויתי ומהנה שאינו מכביד אלא מפתה ומשכנע להמשיך וללמוד ולהתמיד בפעילות.

סוגי משחק: סחרור (נדנדה, קרוסלה), תחרות (ספורט, שח מט), הימור (רולטה) וסימולציה (תיאטרון).

 

יש מודל המנסה להסביר מהו משחק וחשוב להכיר את המאפיינים השונים שלו:

1. הבחירה החופשית – המשחק נעשה בשעות הפנאי ומתוך בחירה חופשית של האדם. היא פעילות רוחנית, וולנטרית, בשונה מעבודה. כגון: ספורט, כאשר המשחק מתמסד הוא הופך למקצוע (שחקן בתיאטרון, כדורגלן). התלמיד הוא השחקן וולנטרי, עד שלב החזרות הוא תופס עצמו ואת פעילותו כplay כאשר מתחיל תהליך החזרות הוא נדרש לעבודה מקצועית יותר וחלק גדול ומההנאה והכיף של שלב זה (לימוד מיומנויות) נעלם ונוצר משבר.

2. מסגור – המשחק נבדל מהמציאות ומאירועים אחרים על ידי המסגור. כלומר על ידי בידודו בחלל ובזמן. המשחק מתנהל במקום מסויים ולאורך זמן ספציפי. באמצעות הבחירה החופשית, נוצרת מציאות אחרת, משחקית בו חלים חוקים וכללים אחרים, האדם לכאורה, יכול להשתנות ומביא אותו לרמת תודעה אחרת. כלומר המסגור הוא אינו רק פיזי אלא בעיקר פסיכולוגי. דוגמא: בת.ק. הפעילות המשחקית מאפשרת למשתתף לקחת תפקידים שונים במשחק הדרמטי ולהיות מישהו אחר.

המסגור נעשה על ידי תקשורת מטא-קומוניקטיבית.

Bateson, Gregory (1976) “a theory of play and fantasy” in Bruner Jerome et al, (eds.) play – its role in development and evolution, Middlesex: Penguin.

החוקר בטסון מנסה למצוא את ההבדל בין מציאות לבדיון. שהרי המשחק אינו ממשי. המסגור מתרחש כאשר האדם המשחק מעביר מסר מטא-קומוניקטיבי בפעילות עצמה the message this is play כלומר שדר הממסגר את הפעילות מחוץ למציאות. המשחק למעשה, מוצב על הגבול שבין הבדוי לממשי. מכיון שאם הוא בדוי לגמרי הוא אינו מציאותי ולא קיים... כמו כן למשחק אין השפעה על המציאות, ניצחון במשחק מונופול אינו מזכה אותי באמת בנכסים... אבל האפקט הרגשי והחוויתי של המשחק הוא ממשי (בכל צחוק יש טיפת אמת...) על כן יש חשיבות גדולה מבחינה חברתית וטיפולית למשחק כמודל כדגם לתרגול ואימון של האדם במציאות בו הוא חי. אגב, ההבדל בין מציאות לבדיון טושטש במכוון בתיאטרון הפוליטי שרצה אפקט חזק על הקהל שחשב שמדובר במציאות, או להבדיל במשחקים מסוכנים: רולטה רוסית למשל.

 3. האלמנט הבלתי צפוי – כל משחק מורכב מיסוד מאורגן, חוזר על עצמו וידוע, לבין יסוד בלתי צפוי – איננו יודעים כיצד המשחק יסתיים ואילו מהלכים ינקטו המשתתפים במסגרת הכללים הקיימים. המשחק מנסה ליצור איזון בין הקבוע למשתנה. המשחק הוא דימוי לחיים עצמם – המחזורי והקבוע שבחיי האדם לעומת הידיעה שכל רגע הוא בר חלוף ולא ישוב עוד. המשחק הוא רצון ליצור מציאות מאורגנת ומסודרת ובעת ובעונה אחת להפר סדר זה ולשנותו. בתיאטרון הדבר בא לידי ביטוי בכך שהשחקן הוא חי ודינמי, ועל כן משתנה. כמו כן יכולה להיות פעילות לא מתוכננת בהצגה דבר העלול או עשוי ליצור מצב חדש שיש להתמודד איתו באירוע. בתיאטרון האלטרנטיבי מתגברים לעיתים את הגורם הבלתי צפוי – כמו שיתוף והגדרת קהל שאין אפשרות לדעת כיצד התנהג....

 

4. המשחק אינו יצרני – המשחק אינו נוצר ומונע על ידי מוטיבציה חיצונית, אינו עבור תכלית מסוימת מעבר לפעולה עצמה, בדומה לעבודה עם שכר. המשחק עצמו, הפעילות עצמה היא המטרה. ההנאה תוך כדי הפעולה המשחקית ללא תועלת חיצונית כגון: שכר או תוצר אמנותי כלשהו, מניעה את האדם לשחק. לכן מבחינת המערב המשחק נתפס כבזבוז זמן או כחטא בעולם דתי. לכן בת.ק. כל עוד נמצאים בשלב המיומנויות הדבר נתפס כפעילות שתכליתה פנימי, כאשר עוברים לשלב החזרות יש תכלית חיצונית – ההצגה, דבר שהופך את החזרה לסוג מסוים של עבודה לקראת התוצר הסופי, ועלול ליצור משבר.

 

5. חוקים וכללים – למשחק יש מסגרת כללים מאוד ברורה וחד משמעית. כללים אלו בעלי הגיון ומשמעות רק במסגרת המשחק. לדוגמא: במשחק חם קר – חם פירושו קרוב לחפץ המוחבא. לעומת זאת במציאות חם הוא מושג הקשור בטמפ' וניתן לפרשנות רחבה. כמו כן הכללים במשחק הם מוחלטים ולא ניתנים לשינוי (בעצם שינוי בחוקי המשחק הופך אותו למשחק אחר ...) בכדורגל אסור לגעת בכדור עם היד, נגיעה כזאת תהפוך את המשחק לרוגבי או פוטבול...

 

6. העמדת פנים – יש המשייכים את פעילות הגילום למשחק הדרמטי בלבד (רופא וחולה) אך ב game  אין העמדת פנים כלל. לעומת זאת יש הטוענים שבכל משחק יש רמה מסוימת של העמדת פנים הנובעת מהמסגור והכללים השונים מהמציאות, כגון: poker faceמאניירות שונות העשויות לבלבל את היריב וכד'. 

 

 

 

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים