חזרה

מה זה מחול? חברי כל עצמותי תאמרנה

 

שאלנו מה זה מחול. ניסינו לתפוס דבר בלתי תפיס. בכל זאת קיבלנו כמה כיוונים לתנועה ומחשבה. השיר הראשון הוא חלק משיר של פוזמיאקי נקאמורה שפורסם על ידי הליקון בעברית, בסדרה אנתולוגית לשירה עכשווית וקלאסית.

 

 

פוזמיאקי נקאמורה

 

הָרִקּוּד הוּא הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / וְהָרַקְדָן הוּא / הָאֳמָן /

הַתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ /

עֲבוּר גּוּפוֹ וּבְאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ.

מַהוּ "הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר"?

פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, שֶׁאִזּוּנוֹ שֶׁל הַגּוּף / נָתוּן

בְּמַשְׁבֵּר. / אֵיזֶה מִין מַשְׁבֵּר / נִדְרָשׁ אוֹ נִתְבָּע /

בָּרִקּוּד? / - אֵלֶּה הֵם / הַפְּסִיעָה / הַסִּחְרוּר /

וְהַקְּפִיצָה.

הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר, / פֵּרוּשׁוֹ, / הַגּוּף הַפּוֹסֵעַ,

הַמִּסְתַּחְרֵר וְהַקּוֹפֵץ / אוֹ / הַפּוֹעֵל בְּשִׁלּוּבִים

וְגִרְסָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל טֶכְנִיקוֹת אֵלֶּה.

לָכֵן, / הָרַקְדָן הוּא / מִי שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ בְּגוּפוֹ / -

לַפְּסִיעָה / לַסִּחְרוּר / וְלַקְּפִיצָה.

כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ / מַהוּ הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה הָרַקְדָן

בַּמַּשְׁבֵּר? - / הָרַקְדָן / מְיַצֵּר אֶת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם

הַיָּפִים / שֶׁקְּהָלוֹ לֹא חָזָה בְּשֶׁכְּמוֹתָם בְּחַיַּי

הַיּוֹמְיוֹם. / כִּי יָפְיוֹ שֶׁל הָרִקּוּד / אֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ

לְיוֹמְיוֹם. זֶהוּ סוּג שֶׁל עוֹלָם אֱנוֹשִׁי רוּחָנִי וּמֻפְשָׁט /

שֶׁגְּבוּלוֹתָיו חוֹרְגִים מֵאֵלֶּה שֶׁל הָאָרֶץ.

אִזּוּנוֹ, שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַגּוּף בְּמַשְׁבֵּר / - הוּא

יָפֶה. / זֶהוּ מַה / שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת: / מוֹשֵׁךְ

וְרוּחָנִי. לָכֵן, הָעֹנֶג הָרוֹקֵד / אוֹ הָעֹנֶג שֶׁהַקָּהָל צוֹפֶה

בּוֹ בָּרַקְדָן / הוּא תְּחוּשַׁת הַהִזְדַּהוּת, / הַיְדִיעָה

שֶׁהָאָדָם הוּא / אָדָם.

הָרַקְדָן בַּמַּשְׁבֵּר הוּא מִין גִּבּוֹר, / אַמִּיץ וְקוֹרֵא

תִּגָּר. / שֶׁכֵּן, / הוּא מוֹצִיא אֶת אוֹצְרוֹת הַיֹּפִי מִן

הַטֶּבַע הַכָאוֹטִי; / הוּא בּוֹנֶה אֶת הֶחָלָל-זְמַן הָרוּחָנִי

כְּנֶגֶד כֹּחַ הַכְּבִידָה שֶׁל הָאָרֶץ; / הוּא מַצִּיל אֶת הָאָדָם /

שֶׁהֻגְבַּל תַּחַת עֹל הַכֹּבֶד.

הַבִּיטוּ בַּצֶּמַח; / הוּא אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לָנוּעַ

בְּחָפְשִׁיּוּת. / הַבִּיטוּ בַּחַיָּה; / הִיא אֵינֶנָּה מְסֻגֶּלֶת

לְהִזְדַּקֵּף וְלָלֶכֶת.

הָרַקְדָן / הַפּוֹסֵעַ, חָג וְקוֹפֵץ / בְּאֹפֶן זוֹהֵר וְחָפְשִׁי, /

כָּמוֹהוּ כִּמְנַצֵּחַ כְּנֶגֶד הָאֲדָמָה.

 

אייל עוגן

כמו שהבנתי את תפיסתו של פוזמיאקי נקאמורה אודות הריקוד והרקדן בכלל, יש משהו של נפרדות מהיום יום, מהעולם הסתמי והמתגלגל. הרקדן מתעלה מעל כח הכבידה והעצלות היומיומית, הכניעה לחומר, ותובע זכות, ואני מבין זאת כבעלות על הנפילות שהטבע מזמן לנו בתוך היום יום. אני חושב שעל פי דבריו, רקדן בהופעה נדרש גם לייצר נפילות, יציאה מאיזון, ולצאת מאיזון באמת, ובו זמנית לתבוע בעלות ולהשתמש ביציאה מהאיזון.

אני מסכים מאוד עם דבריו (אם הבנתי אותם נכוחה) אבל יש משהו מבית מדרשם של בית שמאי בתפיסה הזו. נטוש ויכוח עתיק יומין, שאין ונראה שלא תהיה בו הכרעה מוחלטת, מהי הקדושה. יש שאומרים שהקדושה היא נבדלות מוחלטת מהעולם, שבת, בלי מעשה (שבת במישור של ההיבדלות מהחול, כי יש שיומרו שקדושת השבת נובעת מהחול, ואולי זה הוויכוח, האם השבת מקדשת את השבוע, או שהשבוע מכין את השבת) הקדושה מעצם הגדרתה אומרת שיש כאן משהו יוצא מגדר הרגיל, היומיומי, החולי, הסתמי. ויש שאומרים שהקדושה היא רובד שקיים בתוך העולם שלנו. לא כל אחד רואה ומזהה את הקדושה, אך אין זה אומר שהיא לא קיימת כל רגע ובכל מקום.

למאי נפקא מינא אחרי הפילסוף הנ"ל? האם ריקוד הוא משהו מחוץ לעולם התנועה הסתמי? האם הוא רגע הרואי של גיבור המוציא יופי מן הטבע הכאוטי, או שמא ריקוד הוא תנועתה של כל ההוויה, הוא נמצא בכל דבר, בצמח שנע עם הרוח, בדוב שנע בכבדות ובמעוף ראווה של ציפור מרהיבה.

אני סבור שזה לא יכול בלי זה ולהיפך. החול לא ימצא את הקודש שבו בלי הבדלה בניהם, והקודש לא ימצא כלל אם לא יהיה בו את כח החולין והכח להיבדל ממנו. נראה לי שכך גם למדנו מרונן, כל עניין המלאכה שעמלנו בו, לא להיות יצירתיים, שלפעמים בבעל מלאכה מיומן שיודע את מלאכתו ועושה אותה בחוסר תשומת לב משווע ישנו ריקוד עילאי, שיתגלה רק לבעלי עין שידעו להפריד את הרגע הזה מחוליותו, אך לא להפריע לסתמיות המרהיבה שבו.

ולפעמים ריקוד יהיה דווקא האולם החשוך שרק פיסת במה מוארת שמבדילה את הרגע והמקום מהכל, תיתן לנו רגע של תנועה, של ריקוד. אני חושב שאפשר לראות הקבלה בין התפתחות עולם התנועה להתפתחות היהדות בנוגע לשאלת הקודש והחול, זאת מבחינת התהליך ולא מבחינת השנים, כי אני חושב שבראש, כלומר ביהדות, זה קרה לפני הגוף.

 

אוהד שטיין

ואולי בעצם השאלה הנכונה היא מי זה ריקוד.

הוא סוד, שנעלם כל פעם שאני מנסה לצלם אותו, להכניס אותו לתיק.

ברגעי חסד, הוא בא ומשחרר בלטיפה את איברי, קורא להם דרור.

וכל הגוף פתאום חי. ואני עומד משתאה.

לא ידעתי.

לא ידעתי, ואיברי לא סיפרו לי שיש להם שיר שהם כבר כמעט התייאשו מלשיר.

גם הם מופתעים מהמגע המשחרר.

עוד רגע הציפורניים ישלפו, ינסו להינעץ, לאחוז בו. רגע לפני שנעלם אני מספיק להזיל דמעה ולהתפלל "להתראות".

כנראה שהשאלה היא התשובה.

"שאו מרום עניכם וראו מי ברא אלה"- מי ברא את אלה. נקודה.

מי הוא ריקוד.

 

ר'עי בן-דוב

הריקוד הוא כמו מקרן שמשדר את הרוח התנועה והחיות שפועמים בי ברגע נתון.

שמחת האיברים משוטטות, חיפוש, מפגש וריחוק במרחב המקיף את הגוף עד לשובם אל פעולתם.

הרוח חולמת\מדמיינת, הגוף רוקד.

 

ידידה מנדלבוים

חדוות הגילוי של תנועה או חידוש בתנועה.

 

חנניה שוורץ

הריקוד הוא החריגה שלי מהפונקציונאליות - שוכב יושב עומד. הריקוד נובע מחריגה אנרגטית,פולס חיים שמתבטא בתנועה לשם תנועה, הגוף הופך מרכבה למבטא.

פעמים עוצמת התנועה נטענת מעצם המפגש עם המרחב, החלל,שהוא סוד המחול - הנוכחות הפנימית שמגלה את החיים שמקיפים אותה ומתבטאת בתוכם, פרוסה גדולה ויפה.

אך יש לי גם ריקוד קצת מכוער ומגושם. הוא מונע בקרביי,מאיברים פנימיים בשלהי הבטן התחתונה, לפעמים בוקעות איזה לב או ריאה. הייתי מחביא אותו שנים, קצת התביישתי בו המסכן. הוא מן פרץ אוטיזם של רגשות מתבקעים, ממלאות ומרוקנות חללים פנימיים בגופי, מעוררות חסרונות, פחדים ורצונות שחפרו מערות בתוכי, והכל מלופף בענווה גדולה כלפי טוב החיים, טוב ה', ריקוד לעני כי יעטוף חלולים חלולים, וליבי מחול בקרבי...

 

יהודה מילר

מה? זה ריקוד?

בנקודה האמצעית במפגש הצירים של המקום הזמן והנפש שם הגוף מכוסה בעש"ן מנסה לחבר נקרע בין המשיכות המנוגדות המחשבה החופשית נטולת המאמץ משקיפה מרחיבה פותחת אופקים חדשים בתנועה חלקה הנפש הבוערת עולה ויורדת מתכנסת ויוצאת יודעת את עצמה ומסתובבת על צירה והגוף הו הגוף השבור מנסה לתת להכל לעבור דרכו לא יודע איך הצינורות סתומים גוף מגמגם הולך ללמוד מרגיש כמו טיול מודרך בחצר הכלא תנועה מולבשת על גוף שמכיר רק את תנועתו הפנימית מנסה לתת לה לנוע לתנועת העצמות השרירים הגידים האברים הפנימיים נעים זזים המחשבה הנפש מתערבת מנסה להבין לנתח לכוון לבטא את עצמה להשתתף בריקוד הזה ואני נעצר נדרך מקשיב מנסה לרצות לתת מקום לגם וגם והכל מתערבב נהיה נלעג לא חי תקוע אהה אלוהי שיתמי כגלגל כקש לפני רוח ולהבה תלהט הרים עזור לרוח ולגוף להשתחרר לנוע כדבר אחד בריקוד שלם שלא נפסק בנקודה האמצעית מלמטה למעלה מלמעלה למטה רק אני אני ואתה.

 

אמיתי שטרן

כואב לי בגב מL5 החוליה התחתונה בגב התחתון ולמעלה באמצע הגב העליון קיפוזיס. כשאני מתיישב אני מרגיש כאב בשני הנקודות האלו וכאילו אין בגב שלי את הכח לשמור על הקשת המ\נמתחת בין שני הנקודות האלו, אין בי את הכח לשמור על את עצמי זקוף, עומד. אני הולך לקרוס. לדעת את הנקודות האלו זה לדעת אנטומיה, והוא יכול לעזור לי לזהות את הגוף שלי לאתר כאבים, אך לרקוד זה להתחיל להניע את גבי בעגלים שמתחילים מסיבובים בעצמות הישיבה ונמשך לעיגולים באגן, ומיד כל הגב שלי נענה הצידה אחורה קדימה, וגם הכתפיים שלי רוקדות עכשיו והראש שלי מצייר מעגלים כמו חוט ארוך שאוחזים מלמעלה קצה אחד ועל ידי תנועות קלות כולו נענה ומתפתל בעיגולים וספיראלות מהדהדות לכל אורכו. כך הכאב נהפך להיות רק שני נקודות בתוך ספיראלה ארוך, ולפעמים הנקודה נעלמת בתוך מעגל האינסופי של התנועה.

 

אלון בן יעקב

להיות בתנועה זה להפוך לאוזן גדולה,

לשמוע חד ובהיר את העולם

ולהדהד את הקולות והצלילים בתוך הגוף,

להיות מלא,

חדוות הגוף המתרונן.

לשמוע את הדיוק מבפנים.

להיות בתנועה זה לכמה רגעים לשים בצד את הפיצולים המוכרים של הנפש ולהיות אחד,

לרקוד זה לשמוע את הקצב של הגוף ולשחרר את המנגינה שבפנים. או להתמזג עם המנגינה שבחוץ, אולי להתנגד.

בריקוד אני בעצם משחק. משחק רציני.

ריקוד זה רצון ודמיון. זה לחלום.

בריקוד אני ער.

ולפעמים צריך להתעורר,

מעייפות החומר המושך למטה,

מהרצון להתפזר לערימה דוממת על הקרקע,

להתאמץ, להיאסף, ללוש ולנער את הבשר עד שייצאו ניצוצות של חיים

ולפעמים לעבור דרך הכאב.

 

יוחאי לשם

ריקוד הוא הקידה האולטימטיבית לאחד הגדול, לאלוהי שבחוץ, בתוכי ואצל חברי. טוב לו לאדם לרקוד כל חייו בשביל ריקוד אחד של אמת.

 

אייל פלומנדורף

לא כלום

חסר השראה חסר מעוף

תנועות ותו לא

השתפכות הנפש?

כן, מילים גבוהות

כן, לפעמים גם זה

אך אז אין בין ריקוד לבין ציור או שירה

או אפילו מבט בפרח או בפני אישה זקנה

ולו הבדל קטן

הכעס מבקש ביטוי?

אז למה לרקוד

צא ורוץ סביב אצטדיון טדי ויוטב לך

כי יש משהו שדורש אותך מבפנים

יש משהו שמבקש לפרוץ...

כן כן הדרמה מתחילה לצאת

אין לי חפץ ביצירתיות

אני לא יודע מהו ריקוד

איך יוכל חרש לכתוב מהי מוסיקה?

איך יוכל חסר גוף לכתוב מהו ריקוד?

מישהי פעם כתבה שלמשורר יש קוץ בנעל ואותו הוא כותב

אז אולי גם לרקדן יש קוץ ברגל ובמקום לרקוד אותו הוא רוקד איתו ואז יוצא משהו מיוחד (אם יש אומץ כמובן אחרת רואים שם בעיקר פחד)

אין לי מושג מה זה ריקוד, פעם חשבתי שאני מבין משהו, היום לא תתפוס אותי בצלילות מבין משהו.

 

ישראל מחלב

ריקוד הוא החיים שאני יוצק מתוך שליטה ומודעות בתוך תבנית מוגדרת. ובאופן אחר: ריקוד הוא מעבר חלק ונושם בין מצבים משתנים. ובאופן נוסף: ריקוד זה המצב שהגוף יוצא מעורו ומדבר... ושר... ומנגן... והמסך המסתיר הופך למסך שעליו מוקרנות חוויות, דימויים,ציוריים מקסמו של העולם הפנימי.

 

אבישי זביצקי

ראשית עלי לציין שהשתייכותי לקבוצה היא מתנה וזכות גדולה. לגלות ולהכיר את חלקי הגוף, חלקי התנועה שיחד יוצרים מחדש את הריקוד המעניין והנוגע יותר. הריקוד משרה על כל רקדן בכל רמה חוויה שונה של הסביבה. בתוך הריקוד הרצון לנוע מכה גלים על קצב המחשבה. הרגשות עולות על הבמה והריכוז מקבל צורה ברורה,קהה או חדה. כמו מנוע חיפוש ב'גוגל' כך הגוף מחפש את הנפש והנפש מחפשת את החיבור עליו ואת עצמה. דרך הריקוד למדתי לחפש את הרוך היציב, הסדר היצירתי, שם הדמיון והמציאות מחלפים תפקידים ויוצרים שטח אפור בו לא נותר כי אם לנשום את המשקל ולהפוך את עצמי לתנועה.

 

אלחנן טויטו

מחול בשבילי זו אהבה. לחבק את אלחנן.

מחול בשבילי זה כאב. לקרוס מצער שמתפרץ.

מחול בשבילי זה להתפלא. להתפעם מחדש מעולם מוזר ונהדר.

מחול בשבילי זו תנועה. עמוקה אל תוככי החיים עצמם.

מחול בשבילי זה סטודיו מואר, חברים, מנחה, ועצמי. לפעמים יש מוסיקה לפעמים בלי. עם מראה בלי מראה. תמיד בתנועה. גם בדממה מוחלטת.

מחול בשבילי זו שתיקה. זה לא להבין דבר. זה לנוע לנוע בלי לדעת לאן, ליעד ידוע מאוד עמוק עמוק בלב.

מחול בשביל אלחנן זה להיוולד מחדש.

לזחול לאט מתוך בטחון שאני אתרומם ואצעד ארוץ ואסתער בחדווה אל החיים!

 

דוד גרושקו

האש בוערת

להזיז אברים

להתנועע ולהביע

מה שבפנים

הידיים יוצאות

להקשיב לבפנים

הלב בשמחה מתמלא

כמו גלים

את הגוף סוחף

אל הלא נודע.

 

אלישיב אריאל

קשה לי לנסח מהו ריקוד בשבילי, כי הריקוד כמו שאני פוגש אותו השנה הוא לימוד חדש לגמרי בשבילי- לא המשך למשהו שהכרתי קודם. ברור לי שכל ניסיון לתמלל לעצמי עכשיו מהו ריקוד, יהיה קשור מאוד לחידוש שיש בו בשבילי. נראה לי שאני אחשוב תוך כדי כתיבה.

אם בכל זאת אנסה לתת שם לחוויה החדשה הזו שצומחת אצלי, נראה לי שזה פשוט חיים. חיים במובן של חיבור שהוא חדש לגמרי בשבילי אבל מרגיש מובן מאיליו, של גוף - עצמות ושרירים- דם שפועם חם בעורקים, תחושות פיזיות חזקות, הרבה מגע ורצפה

עם חוויה, המון רגש שבא בגלים, יצירתיות, (לפעמים יצרניות ) נפש, אולי נשמה.

אולי המילה היותר מדויקת היא אינטימיות. מפגש חדש עם עצמי במובן הכי פיזי של המילה- מפגש שמתגלה בו מייד שאינטימיות כזו עם הגוף מובילה מיד להרבה מעבר לזה ואולי שוברת משהו מההפרדה הקשה הזו שבין גוף ונפש.

 

יפתח גץ

לעניות דעתי ריקוד זה נפש, זה תנועה אל ומתוך מקום מסוים, הוא ביטוי אישי בשפה בלתי נאמרת,זה ניואנסים דקים שלעיתים רק הרוקד מבין ומרגיש. ריקוד הוא מתיחת איברים והגעה לקצה למיצוי לשאיפה לניגוד אינטרסים. לעיתים הריקוד הוא עצב או קצב שקט ומתון מלא בהקשבה. הריקוד גורם לתחושת אנרגיה אדירה -במידה שהוא נעשה בתנאים נכונים כמו מתיחה הקשבה חיוניות שמחה בלב. ריקוד הוא גם ביטוי של שמחה פרטית וכללית,ביטוי של זרימת חיים. ריקוד הוא גם המון דברים שלא יכולים להיכתב ולהיאמר והם העיקר.....

 

יינון מדר

בסוף יום מלא תמורות וגעגועים

יציקות בטון וחורים שחורים

אל הקולמוס ידי מושטת

ובציורי הנפש חושקת

 

ריקוד מהו?

סוב ונסוב

נוע תנוע

מן הנפש פנימה

אל עתיד לא ידוע

 

לא עוד מעגל חוללים הורה אלעל

לא עוד יחד אלא אינדיבידואל

בכיסופים ובכמיה

הבכיסוף ובהכנעה

אל מעבר למילים כתובות

צליל מכוון שפת הנשמות

בצעדים מדודים

ללא כתובת ברורה

בשרירים כואבים אש יוקדת נורא

 

מן היחיד אל היחד עם הכדור או ביחד

גב אל גב זיעה ניגרת

חלום כמוס ככוכבי לכת

נבט יצירה חדש נולד

בציפייה אל הלא נודע בהתפרצות אל-עד

 

אורי בן דוד

בלי סיבה, לפחות כזו המודעת

משהו מתחיל לנוע

בעצם התנועה תמיד הייתה ועכשיו היא פוגשת

מנעד פנימי

שמתגבר

בין שמיים לארץ

בין האדמה שממנו באה

לרוח שנושבת בנשמתה

ריקוד

מפגש של תנועה של אני

עם משהו, עם מישהו

רצפה או שמיים. כוח פנימי או חיצוני

משהו נפגש.

לפעמים מגשש כמוזוג בפגישה ראשונה

צוהל כמו חבורת ילדים

להבה בין שני אבני צור

מפגש שהוא דו שיח

תנועה שהיא שפה

אותיות ומילים משפטים שלמים

בלי קול

נשלחים ונענים

תנועה שמקשיבה

תנועה שהיא הקשבה

שכבר הפער שבין דיבור והקשבה נעלם

וכל תנועה היא גם דיבור, דיבור שהוא בו זמנית גם קשב מרקד

אחת ממלאכות היסוד של האדם. מתוך ל"ט המלאכות האסורות בשבת

היא מלאכת מרקד. בעברית שלנו זהו הניפוי של הקמח בתהליך הכנת הלחם.

 

דמיינו את הקמח הרוקד על הנפה.

רוקד עם תנועות היד של המנפה

רוקדבשביל להפריד את הגושים.

להתעדן ליסודות הדקים שממנו עשוי

וכך לעבור את הניפוי.

להשיל את הפסולת- כל מה שעבה מדי

כל מה שאיננו חלק ממנו

שרק נדבקבו אי שם בתהליך.

ולהשאר הוא בעצמו,

מדויק,

עדין

מוכן להתהוות לשלב הבא.

 

אליהו חברוני

תנועה שמתרחשת בו זמנית בשני כיוונים ביחסים משתנים

מחוץ לפנים ומפנים לחוץ.

מפנים לחוץ מאפשר לריקוד להיות כלי יוצר,

מחוץ לפנים יוצר אפשרות אצל הרוקד.

הריקוד הוא נקודת החיבור שבו נמצאת גם ההפרדה,

נקודת המפגש של פנים וחוץ וגם הערבוב ביניהם.

 

שוקי צימרמן

נשמה שנפחת בי

מתגלה כעולמך

כמעשה דיבור ומחשבה

יש מחשבה סתם ויש התבוננות, כוונה ותובנה.י

ש דיבור סתם ויש ניגון, שיחה ותפילה.

ויש מעשה סתם ויש מחול, תנועה ואהבה.

 

עמנואל

ריקוד הוא תנועה, המשך, זרימה, חופש.

זו אמירה של הגוף שלפתע מתנער וקם לתחיה

ורוקד לעצמו. נעשה אוטונומי.

הריקוד הוא יופי ואסתטיקה, מהוגן מסודר.

משוחרר, מושך, אירוטי.

ופתאם הרבה זרות.

 

יאיר גרינבאום

מחול זה שירת הגוף, שירה של כל האיברים והלב הוא המנחה, הוא המוביל. מחול זה הקשבה פנימית בלי מחיצות.

 

גיא דורון

אנו בנויים מגוף ונפש המשמשים בערבוביא, האחד ניזון וחי מהשני עד כדי שאין ניכר ההבדל בניהם. הנפש מתבטאת בגוף בדרכים שונות ובדרגות שונות. אדם מדבר, הולך, ישן וכו''. אינו דומה הדיבור הרגיל לשירה שכן הנפש בו באה לידי ביטוי בעוצמה שונה ובכוחות אחרים. כך גם ההבדל בין התנועה הסתמית לבין הריקוד, שכן הריקוד מבטא מקומות בנפש אחרים, שונים, נעלים יותר.

 

על רבי חיים מקוסוב מסופר שהיה נוהג לרקוד בכל ערב שבת עם חסידיו. פעם אחת אירע ונחבטה רגלו במהלך הריקוד ופסק מריקודו. אמר – לא בשביל שנחבטתי הפסקתי לרקוד אלא משום שהפסקתי לרקוד נפצעתי ברגלי. 

חזרה

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים