חנניה שוורץ
מרחב אישי ובין אישי
קהל יעד: החבורה קדישא ד"קול עצמותי תאמרנה".
מספר הלומדים: כעשרה תלמידים.
מקום השיעור: סטודיו מקצועי וגדול.
משך השיעור: שעה, שעה ורבע.
נושא השיעור: מרחב אישי ובין אישי.
מטרת השיעור: העצמת המרחב האישי והמרחב בכלל. הבחנה בין אינטראקציות שונות של מפגש מרחב אישי.
פרק ראשון- כניסה לגוף:
כ-20 דק': שכיבה על הגב, להקשיב לחתימת הגוף על הקרקע, דימוי של הטבעה בחול.מה המרחב האישי שלי בשכיבה,היחס לכל שמעלי,למרחב בין האברים בחלל. העמדת הרגלים לתחילת מגלשה, מה המרחב עכשיו, קשב לחללים הנוצרים. הדגש של הכניסה לגוף הוא המיקוד במרחב שנוצר סביב הגוף בכל פוזיציה שתהיה, צריך למצוא את הדגשים הנכונים להנכיח את החללים. גלגול איטי וקשוב, שוב מוקד בגוף ובחללים הנוצרים מעצם הדחיפה והמגלשה. רגל מורמת,פויינט,טרן-אאוט,לנוח קרסול על הברך השנייה. גילגולים קטנים עם קשר לאדמה ולחללים שבין אדמה ידיים רגלים וגו. עמידת כובסת- עובר במי שפיר-חלל אישי מחוצה לי ולא ביני. הרמת אגן, ברכים כפופות- חללים במעבר, הגוף מתמלא חללים,לחזור לכובסת ולעמידה כפופה כמה פעמים,צמיחה לעמידה עם הכנסת האגן
וכיפוף הרגלים וזקיפה איטית, ראש בסוף,לבקוע את האויר,את המרחב.
פרק שני- מעבדה:
כ-10 דק': עמידת סאן-סוואן ידיים אוחזות כדור ים גדול, פתיחה של שכמות, להכניס קצת את כפות הרגליים פנימה כדי ליצור פתיחה של הגב תחתון, לחוש שאנחנו בתוך גליל, גוף מרוכז וחלל מרוכז. להחליף פוזיציות תוך כדי שימת לב למרחבים הנוצרים בין האדמה לגוף, בין גפיים למרכז הגוף, הכל בתנועה איטית. לקחת זמן שיכנסו לדיוק תחושתי ביחס למיקומם וחללים השונים, הפתיחה לא קלה לכן לעזור במילים תחושתיות.
כ-15 דק': להתחלק לזוגות, אחד חוזר לעבודת הפוזיציה המרחבית ורק כאשר הוא מוכן מלא ומכוון השני נכנס בתנועה לתוך המרחב האישי שלו, הכניסה צריכה להיות מרחוק ולאט לאט לחדור למעטפות הקרובות של החבר, הכניסה איטית כדי להבחין במעבר ממרחב כללי לבין אישי לאישי. לנוע באיטיות בתוך כל החללים שנוצרים כשהדגש הוא להחיות את תחושת המרחב האישית של החבר. להתבונן איך אני נכנס למרחב של השני- מתמוסס ומתאחד או מתנגש וחודר, לנסות את סוגי הכניסות השונים. להחליף תפקידים פעמיים.
כ-10 דק': אחד נע תנועה מרחבית איטית וקשובה והשני אומר פריז וממלא את מרחבים הנוצרים בתנוחה הספציפית, הסטטי אומר פריז בזמנו וממלא את חללי השני. לאחר כמה החלפות לאט לאט להתחיל לזוז שני בני הזוג אחד בחללי השני, בלי מגע ולאט. השלב הזה יכול להתפקשש בגלל התלהטות לא מבוקרת שגודעת את הקשב, להדגיש את האיטיות, ממש ב"סלוו' מו'שן".לעצור אם צריך ולהתחיל מחדש.
כ-15 דק': להתחלק לשלשות, שניים נעים ממרחק אחד לשני ומתחילים להכנס למרחב הבין אישי והאישי, לשמור על חללים גדולים, תנועות גדולות. השלישי אומר פריז ונכנס בתוך המרחב האישי והבין אישי של הזוג. בהתחלה הוא רק "צובע" את החלל שנוצר בניהם, כפסל שעומד בפני עצמו, אח"כ מכניס חיות וכאילו מדובב את היחסים שנרקמו בין השניים,מעצים. שוב לשים לב לכניסות השונות שיכולות להיות למרחבים- מפלישה להתמזגות.התרגיל יכול להתפספס אם המרחבים יהיו צמודים מדי בין בני הזוג ולא יהיה מרחב לשלישי להכריע בניהם לכן חשוב לשמור על מרחב בין השניים.
בשלב ב' אחד המשתתפים יכול לעשות פריז ואז שני הקפואים נעים על המרחב של השלישי. כאן יש שני אלמנטים- חללי השלישי וחללי הזוג הנע.לאט לאט.
פרק שלישי - פרזנטציה:
הצגה של שלישיה אחת מול כל הקבוצה. מה התחושה שמוקרנת? כמה ובאיזה אופן ניתן לחוש את המרחב האישי והבין אישי?
