על רפלקציה
רפלקציה
מתוך: משה זילברשטיין, מרים בן פרץ, שרה זיו (עורכים) 1998. רפלקציה בהוראה: ציר מרכזי בהתפתחות המורה. מכון מופ"ת.
מהי רפלקציה?
· חשיבה על פעולה, רגשות, עמדות, אמונות, חוויות ועל המחשבה עצמה. רפלקציה בדרך כלל מקושרת לפתרון בעיות או התמודדות עמן, אך לא בהכרח. חשוב להבין גם מדוע הפעולה הצליחה.
· כמו כן רפלקציה קשורה לחשיבה ותהליך של חיפוש וגילוי "עצמי". התבוננות פנימה, תוך דגש על אישיות האדם בסיטואציה נתונה. החוויה והעמדה של המורה נמצאים במרכז.
· מאפיין מרכזי של חיפוש והתבוננות אלה היא פתיחות להתנסות חדשה, היכולת להיות במצב של אי וודאות, עמימות, ולקבל מצבים מפתיעים ואף מביכים.
· כלומר רפלקציה מבקשת להתמודד עם השחיקה, המכאניות, חוסר הגמישות, ההתאבנות של המורה.
סוגי רפלקציה
· ר. טכנית – בדיקת היעילות של האמצעים למטרה מסוימת. למשל, עד כמה התרגילים, תוכנם והסדר שבו הופיעו שירתו את המטרה.
· ר. פרקטית – בדיקה של המטרות עצמן עד כמה הם מתאימות לתהליך, לקבוצה, לשלב המסוים שבו הכיתה נמצאת וכד'.
· ר. ביקורתית – כוללת בדיקה של היבטים מוסריים-אידיאולוגיים של הפעולה. היבטים הקשורים לדאגה לרווחת התלמיד.
מתי מתרחשת רפלקציה?
1. לפני פעולה. בתכנון השיעור, העלאת מצבים אפשריים או קשיים. שאלות מתוך ניסיון קודם וכד'.
2. אחרי השיעור. בדיקה של האירוע. מה היה בשיעור? כיצד הגבתי, פעלתי, הרגשתי, חשבתי? כיצד יכולתי לפעול אחרת?
3. בזמן הפעולה. תוך כדי השיעור נוצרים מצבים חדשים, מפתיעים ויש להתמודד עמם. רפלקציה תוך כדי השיעור היא יכולת חשיבה ומתן מענה למצב מפתיע ואף מביך.
2 דוגמאות מהשבוע [יום ב' 17.12.7 בית ספר גורדון לאמנויות הרצליה] :
· כיתה ג', מעגל של חפץ מדומה. הילדים העבירו נזלת מדומה. נגעלו והחלו לנגב את ידיהם האחד על השני. נוצר בלגן. כיצד להגיב? [לצעוק שקט, לאיים בעונש?] שירי אזוגי מבקשת מהילדים לקחת סבון לפתוח ברז מדומה לשטוף ידיים לנגב ולשלב ידיים. הכיתה מקשיבה. שירי פועלת מתוך המשחק. אינה שוברת את הכללים ומגיעה לפתרון יצירתי למצב.
· כיתה ו'. יושבים במעגל. כל פעם זוג אחר צריך לנהל דיאלוג קצר, שבו אחת הדמויות פונה לקהל ומגלה סוד בכדי לסדר את הדמות האחרת. לאחר שני זוגות. שלושה תלמידים קמים ומבקשים לעשות את התרגיל. מה לעשות? התרגיל בנוי לזוג ולא לשלישיה? ליאור נותנת להם הזדמנות. הם מייד מעירים לה שכאשר אחד יגלה סוד שניהם ישתקו ולא יפריעו. בכך הם משנים מעט את כללי התרגיל בכדי שיתאים להם. לא רק ליאור אלא גם התלמידים עוברים רפלקציה בעת פעולה ומבינים שיש צורך בשינוי קל של התרגיל בשל בקשתם לנהל אותו בשלישיה.
· בעיית זוגות מתעוררת לא פעם שיש לנו קבוצה אי זוגית. ויש לחשוב לא פעם לפני השיעור מה לעשות במקרה של שלישיה. למשל, "הג'וקר" של רונן הוא פתרון לעניין.
הג'וקר מתבונן בתהליך, וחווה צורה אחרת של למידה בעת השיעור, כמו כן תמיד יש לו אפשרות להחליף את מי שרוצה. כך אין לו תחושה של נשאר בחוץ...
הגורמים המשפיעים על טיבה של הרפלקציה
א. ככל שהמורה בעל ידע רחב ומעמיק יותר בתחום הדעת שלו. כך הוא יהיה בעל בטחון להתמודד עם מצבים מפתיעים ולא ידועים העשויים או עלולים להופיע בלמידה.
ב. ככל שהתנאים במערכת מעודדים רפלקציה, בדיקה וחשיבה על התהליך כך טיבה של הרפלקציה יהיה יעיל יותר.
ארבעה סוגי ידע העומדים לרפלקציה
1. ידע אישי של המורה, כולל חוויות, התנסות קודמת וכדומה.
2. השקפת עולם אישית, קשורה לערכים, אידיאולוגיה והבנה כוללת של המציאות.
3. ידע דיספלינרי של תחום הדעת.
4. ידע על הוראה ופדגוגיה.
ברפלקציה אנו בעצם מתייחסים במינונים משתנים לארבעת סוגי הידע האלה, והקשר שיש ביניהם.
סיכום
בכתיבת רפלקציה אפשר להשתמש בשאלות הבאות תוך מתן תיאור גדוש ומפורט.
ככל שהתיאור מפורט כך תתכן הבנה מעמיקה של מעשה ההוראה.
· מה אירע בכיתה? תיאור של הפעולה באופן מפורט.
· מה חשבתי, הרגשתי כיצד פעלתי והגבתי?
· כיצד יכולתי לפעול אחרת? איזה דרכים נוספות יש למצב זה?
· גם אם הפעולה הצליחה – איזה דרכים נוספות יש לפעולה נכונה או לחילופין מאיזה פעולות כדאי להימנע.
· לבדוק את ההתאמה של התרגילים למטרה? עד כמה התרגילים תאמו את המטרה והשיגו אותה?
· עד כמה סדר התרגילים יצר תהליך למידה מצטבר?
· איזה דילמות אתיות, רגשיות ואחרות עלו בעת השיעור? כיצד התמודדתי איתן? איזה דרכים נוספות יש?
אפשר לענות על שאלות אלה בערבוב. כלומר תוך כדי תיאור האירוע לתאר גם את הרגשות והתגובות שלנו וכולי. אין צורך לענות על כל שאלה בנפרד. אלא לבדוק עד כמה הרפלקציה שלנו מתייחסת למכלול הנקודות האפשריות הללו.
