הגיל הרך 2
נושא- מודעות לגוף בתנועה
מטרה- לימוד שמות איברי הגוף ומיקומם
-
פתיחה במעגל ישיבה כמו המפגש הקודם, חילקנו דף וכלי כתיבה לכל ילד, וההוראה היא – כל אחד/ת מצייר את הגוף שלו/ה.
-אספנו ושמרנו כדי לחזור לדף בסוף המפגש.
-
חמום -מתקדמים בצורות שונות בחדר לצלילי מוסיקה, כשהיא נפסקת עוצרים בפסל. פסל בשכיבה, בישיבה ובעמידה.
-הייתה לי טעות אחת - מפסל של שכיבה עברתי לפסל עמידה ודילגתי על פסל בישיבה והרגשתי שזה לא נכון במיוחד לילדים בגיל הרך שדרך העבודה התנועתית הם יכולים לחוות את ההתפתחות הגופנית.
-הרעיון היה להתחבר למשחק הישבנים הזריזים משבוע שעבר ולקדם אותו, שבוע שעבר הם הקשיבו למוסיקה והתיישבו כשהיא נעצרה והשבוע הם היו צריכים לעצור בצורה מסוימת יצירתית.
-דגשים: צורות התקדמות שונות- הליכה, ריצה, קפיצה, דילוג, דהירה.
-הוספנו לפסלים הבעה- פסל עצוב, שמח, כועס, עצבני וכו'...
-פסל לבד ופסל עם חבר.
-
הטענה הילדים מניחים ידיים על איבר גוף שאני מראה להם ואומרים את שמו בקול רם.
הוספנו תוך כדי – תנועה שאפשר לעשות עם האיבר, וזה היה טוב, יכולנו להעמיק בזה עוד, שהלמידה שלהם את שמות האיברים תהיה חווייתית ולא רק שכלית, למצוא לכל איבר פעולה, לשאול אותם מה האיבר הזה יכול לעשות... למשל- עם כפות ידיים דגדגנו, עם הבטן רקדנו ריקודי בטן...
- מהראש עד הרגליים – גוף מכווץ. - מהרגליים עד הראש גוף זקוף. עשינו רק את הדרך למטה ושיחקנו בין כיווץ לזקיפות.
- געו בזריזות באיבר שאקרא
- געו באיבר שאקרא למרות שאני אגע באיבר אחר
- געו באיבר שאקרא בעיניים עצומות.
-
בזוגות- איבר אחד נוגע באיבר אחר של החבר, למשל- זרוע באמה, ראש בראש....
-
היו עוד רעיונות שויתרנו עליהם (כמו – להפגיש איברים שונים עם הרצפה- בסיסים, כמו- בזוגות אחד מפגיש איברים עם הרצפה והחבר אומר את שמות האיברים)... כי זה לא התאים לא לקבוצה ולא לזמן.
-
סכום - לשכב, לעצום עיניים ולהרגיש את האיברים על הרצפה, להרים רק ראש, להוריד, להרים יד, להוריד, להרים רגל, להוריד....
- שיחה, איזה איברים יש לנו שאנחנו לא רואים- לב, לגעת עם כפות הידיים באזור הלב, להקשיב לדופק שלו, להקשיב לנשימה.
- מחלקות לילדים את הדפים מתחילת השיעור, על הצד השני של הדף כל אחד מצייר את הגוף שלו עכשיו.
רצינו לראות אם יש שינויים בציורים? אם הילד מצייר את הגוף שלו בצורה שונה אחרי שהוא עבד איתו.
מסקנות:
-
הגענו עם תכנון מלא של שעור, נתן תחושת בטחון ויחד עם זאת הרגשתי את החורים השחורים, מן חוסר זרימה, היצמדות לתרגילים ולמטרה, שזה דבר חיובי כי זה נותן פלטפורמה רצינית לעבודה מקצועית , והאתגר בשבילי הוא לזרום ופחות להרגיש את החורים.
-
ללמוד את מהלך השיעור בעל פה, כי היו הרבה פעמים שהרגשתי חורים כאלה של "מה עכשיו" ואם נלמד בעל פה זה יכול לעזור.
-
לקבוע מי מאתנו מנחה, כי זה גם טוב לילדים שהם ידעו למי להתייחס וגם טוב בשביל ההתנסות האישית שלנו. כי בשני השעורים הראשונים הנחנו ביחד....
-
להמשיך את הנושא ולראות את ההתקדמות והלמידה של הילדים.
