בֵּית הַסֵּפֶר לְתֵאַטְרוֹן-מָחוֹל לִגְבָרִים
נקודת הַמִּמְשָׁק שֶׁבֵּין גוּף לָרוּחַ

ביבליוגרפיה להדרכה פדגוגית

 

 

1. אייזנר י. (1998). מתוך הרצאה. אוניברסיטת ת"א בי"ס לחינוך.

2. בירנבוים, מ. (1997). חלופות בהערכת הישגים. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א.

3. האגף לתוכניות לימודים (2006). תכניות לימודים, הגדרות וקריטריונים להכנת תכנית הוראה, משרד החינוך: האגף לתוכניות לימודים, החינוך המיוחד.

4. הפיקוח על המחול, האגף לתוכניות לימודים (2006). תכנית הלימודים במחול בתי ספר יסודיים – 'מחול לכל'. משרד החינוך.

5. הפיקוח על המחול, האגף לתוכניות לימודים (2007). טיוטא לתכנית הלימודים החדשה במחול לחטיבות העליונות. משרד החינוך.

6. נהרין צ. (2000). תהליכי יצירה ותנועה. הוצאת ספרים אח בע"מ חולון.

7. סלע ל., ג'ונס ד., ארז א. (2004). סקיצה ללימודי מחול בחינוך היסודי. הפיקוח על המחול, משרד החינוך, ת"א.  .http://www.education.gov.il/mark01/h0022043.htm#TQL

 

 

1.     אלון, ד. (1988). תנועה וחפץ. החפץ - כלי עזר לחינוך האדם. מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט.

2.  גבעון, ב. (1988). הנאה בהנעה. משחקי נופש קהילתיים. מכון וינגייט לחינוך גופני. ולספורט.

3.  ברלוביץ, י. (1993). חוברת משחקים למדריך ולמורה. מכללת לוינסקי לחינוך.

4.  גיליום, ב, צ'. (1979). יסודות בחינוך לתנועה לילדים. מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט.

5.  גנור-שביט, ו. (תשס"ב). משוב דיאלוגי בכתב. תל-אביב: מכון מופ"ת.

6.  הרפז, ש. (1967). תרבות הגוף וחינוך בגן הילדים ובכתות א'-ב'. הסתדרות המורים בישראל.

7.  הרפז, ש. (1989). יחדיו בתנועה. פעילות משותפת של הורים וילדיהם. רשפים.

8.  הרפז, ש. (1999). לנוע עם החיים. חינוך לתנועה ובאמצעות התנועה. "מערכת".

9.. זילברשטיין מ, בן פרץ מ. זיו ש. (1998). רפלקציה בהוראה- ציר מרכזי בהתפתחות המורה. שער ראשון. מכון מופת

10. כרמון, ס. (2004). למידה בהנאה והנעה, מערכי תנועה לגיל הרך: מושגי יסוד בחשבון, מושגי יסןד בהנדסה, רכישת שפה. צור נתן: "שירו-נע".

11. לידור, ר., יזדי-עוגב, א. (1996). התפתחות, ניתוח איכותי והעשרה של מיומנויות גופניותבסיסיות. מכון וינגייט לחינוך גופני.

12. מינקוביץ, א. (1997). פסיכולוגיה של הלמידה. בתוך ח. שקדי (עורכת), אסופת מאמרים. מכללת סמינר הקיבוצים חנ"ג שנה ב'.

13. פישר, ב., פישר, ל. (1997). סגנונות הוראה וסגנונות למידה. בתוך ח. שקדי (עורכת), אסופת מאמרים. מכללת סמינר הקיבוצים חנ"ג שנה ב'.

14. פרוסטיג, מ. (1994). נ.ג.ל. נוע, גדל, למד. חינוך לתנועה - מדריך למורה ומערכת תרגילים. הוצאה לאור של המרכז הארצי לחינוך מיוחד.

15. פרידמן, א., שובל, א. (1992). שיעורי תנועה לגן הילדים. מכון וינגייט.

16. קשתי, י. (1985). הכיתה כמערכת משמעויות. מגמות כ"ט (1). 7-21.

17. ריץ', י. (1996). הכיתה ההטרוגנית: חינוך והוראה. רמת-גן: אנויברסיטת בר-אילן.

18. רסקין, ה. (2222). סודות הגדילה וההתפתחות הגופנית, מוטורית, נפשית וחברתית של האדם. בתוך ח. שקדי (עורכת),אסופת מאמרים. מכללת סמינר הקיבוצים חנ"ג שנה ב'.

19. שקדי, ח. (2000). עוד מחרוזות תנועה. מדריך לפעולות בתנועה עם ילדים. הוצאת רכס.

 

20. Laban, R. (1960). The Mastery of Movement. London: Macdonald & Evans, LTD.

 

 

 

1.      ג'נסן, א. (2003). חנוך לנער על פי מוחו. פרק 9.תל, משרד החינוך, האגף לתכנות לימודים, מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

2.      האן- מרקוביץ, ג'. (1993). ילד מה הוא צריך. אחיאסף.

3.      הנפורד, ק. 2000. חכמה בתנועה. פרקים 6 ,1-3. טבעון: נורד.

4.      ויניקוט, ד.ו. (1999). הילד משפחתו וסביבתו. פרק 22: מדוע ילדים משחקים. מאנגלית יהודית כפרי. ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

5.      זילברשטיין מ., בן-פרץ מ. ו-זיו, ש. (1998). רפלקציה בהוראה- ציר מרכזי בהתפתחות המורה.שער ראשון. תל-אביב: מכון מופת.

6.      ויגוצקי, ל. (בעברית, 2004). למידה בהקשר חברתי: התפתחות התהליכים הפסיכולוגיים הגבוהים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

7.      יזדי-עוגב, א. (1995). התפתחות ולמידה מוטורית תקינה מול לקויה: היבטים תיאורטיים ויישומיים. מכון וינגייט. פרק 10, שיטות הדרכה, עמ' 180 - 197.

8.      כהן, ד. (1996). התפתחות המשחק- המשחק כמסייע בהתפתחותם הנפשית והחברתית של ילדים. עמודים: 26-51, 85-117.

9.      לידור, ר. (1993). התפתחות מוטורית בגיל צעיר. נתניה: מכון וינגייט.

10. רוג'רס, ק. (1973). חופש ללמוד. תל-אביב: ספרית פועלים.

11. רצון, מ. (2004). התפתחות הילד בגיל הרך-לנוע, לחוש וללמוד בסביבה פעילה. ברקאי ספרים, מכללת סמינר הקיבוצים.

12. סרוף, א., קופר, ר. דה-הארט, ג,. (1998). התפתחות הילד טבעה ומהלכה. פרקים 1 (21-43, 55-56), פרקים 9-12. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

13. עופר, ש. (2001). אוריינות תנועתית – פיתוח המושג וישומו בתכניות לימודים. עבודת-גמר לקבלת התואר "מוסמך". הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.

14. פרקינס ד. (1995). טיבעה של היצירתיות וטיפוחה. חינוך החשיבה 3, 2-16.

15. רוזנוסר, נ. נתן, ל. (עורכים). (1997). הנחיית קבוצות, מקראה.פרקים 18, 19. המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי.

16. שינמן, ש. (2005). תיאטרון הכיתה:תכנון לימודים אורגני. תל-אביב: צ'ריקובר.

 

17. Ames, C.A. (Spring 1990). Motivation: What Teachers Need to Know. Teachers College Record, 91, (3). 409-421.

18. Goodman, N. (1983). The role of notation. In: R. Copeland & M. Cohen (Eds.), What is dance? Readings in theory and criticism. Oxford: Oxford University.

19. Levinson, S. C. (2003). Space in language and cognition: Exploration in cognitive diversity. Cambridge: Cambridge University. Pp. 399-410

20.   Singer, R.N., Hausenblas, H.A., & Janelle, C.M., (Eds.). (2001).Handbook of sport psychology (2nd ed.) New-York: John Wiley & Sons. Chapter 1- Level of Performance Skills; Chapter 5- Practice.

21. Williams, A.M., & Hodges, N.J. (Eds.). (2004). Skill acquisition in sport: Research, theory and practice. London: Routledge. Chapter 2- Contextual interference.

 

Web site:

22. Smith, M. K. (1999). Learning theory. The encyclopedia of informal education,http://www.infed.org/biblio/b-learn.htm Updated: January, 30, 2005.

23.  http://www.education.gov.il/mark01/h0022043.htm#TQL 

 

 

1.     אבירם,ר. (1999) המטרות הרצויות של החינוך בדמוקרטיה הפוסטמודרנית . לנווט בסערה-חינוך בדמוקרטיה פוסטמודרנית, מסדה תל-אביב.

2.     אלוני, נ. (1998) להיות אדם הוצאת הקיבוץ המאוחד

3.     אלוני, נ. (2005) כל שצריך להיות אדם מסע בפילוסופיה חינוכית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון מופת.

4.     אפק עדנה (1998), חשיבה יצירתית: היבטים תחומיים, בין תחומיים וא-תחומיים, מכו מופ"ת

5.     בוסקאליה ,ל. (1989) לחיות לאהוב וללמוד, זמורה ביתן, מוציאים לאור.

6.     ברונר ג'. (2000) תרבות החינוך, ספרית פועלים.

7.     ברינסון, פ. (1993) מחול כחינוך:לקראת תרבות מחול לאומית, קרית ביאליק, הוצאת אח'.

8.     גרדנר ה. (1996) האינטליגנציות המרובות, התיאוריה הלכה למעשה. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

9.     דה בונו א.(1996) ששת כובעי החשיבה. כנרת בית הוצאה לאור

10.מירה, ד.,  לורנס, מ. (1999) נשים אוכלות את עצמן על אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית. מודן הוצאה לאור בע"מ.

11.האדון מ. (2004) המקרה המוזר של הכלב. כנרת זמורה ביתן

12.הללי, ש. (2000) תפקיד הדימוי כאמצעי בהוראת טכניקת המחול: תיזה, שלוחת אוניברסיטת בריטון- הול, ישראל.

13.הרפז י. (עורך). (1996) חינוך לחשיבה ביקרותית הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ומכון ברנקו וייס.

14.זילברשטיין מ. ( 1998 ). רפלקציה בהוראה- ציר מרכזי בהתפתחות המורה- הלמידה כפעילות רפלקטיבית: זיקות בין תפיסת הלמידה לבין תפיסת ההערכה החלופית. מכון מופת.

15.טישמן, פרקינס, ג'יי (1996) הכיתה החושבת למידה והוראה בתרבות של חשיבה. מכון ברנקו וייס.

16.טורקניץ' , צ. (1998) תזונה נכונה ורפואה מונעת. מודן הוצאה לאור.

17.לב י.(1997) מטפורה שפה שנשכחה גליליאו- כתב עת למדע ומחשבה גיליון 23.

18.לביא צ. (2000). הייתכן חינוך בעידן הפוסט מודרניזם? ספרית פועלים.

19.לם,צ.(1992) ההגיונות הסותרים בהוראה. ספרית פועלים.

20.לנדאו א. (1990) האומץ להיות מוכשר. דביר הוצאה לאור.

21.מק- קרקן מ.(1982). חמודית -ילדה מיוחדת במינה. ספרית פועלים

22.נוי,פ. (1999) פסיכואנליזה של האומנות והיצירתיות. מודן, תל-אביב.

23.פוירשטיין, ר. (1998) האדם כישות משתנה על תורת הלמידה המתווכת, אוניברסיטה משדרת

24.פוסטמן נ. (1986) אבדן הילדות. ספרית הפועלים.

25.פוסטמן נ. (1998) קץ החינוך. ספרית פועלים.

26.פיין ה. (2004) מחול ותנועה יוצרת בעבודה קבוצתית. הוצאת ספרים "אח" בע"מ.

27.פריירה,פ. (1981) פדגוגיה של מדוכאים. מפרש הוצאה לאור.

28.פרנקל ו. (1970). מבוא ללוגותרפיה. דביר.

29.פרנקל ו. (1970) האדם מחפש משמעות. דביר.

30.קורצ'אק י. (1976) כיצד לאהוב ילדים. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

31.קלוד-פייר פ. (1998) השפה הסודית של הפרעות אכילה גישה חדשה ומהפכנית להבנת אנורקסיה ובולימיה ולטיפול בהן. אריה ניר הוצאה לאור בע"מ.

32.קמרון, ג'. (1997) דרך האמן:נתיב רוחני ליצירה. הוצאת חכמת הלב. תל-אביב. 

33.רוג'רס, ק. (1973). חופש ללמוד. ספרית פועלים.

34.שחר, נ., גלושנקוף ק., סולקין ע. (תשס"ד 2004) דלתות מוסיקליות. מכון מופ"ת.

35.שטנצלר, ד.(2004) מתודופדיה. אנציקלופדיה למתודות הנחייה והפעל. ידיעות אחרונות.

36.שמעוני שרה. (2004). דלתות שונות לעולם המוסיקה עפ"י האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר. מתוך נ. שחר,ק.  גלושנקוף ע. סולקין: דלתות מוסיקליות. מכון מופ"ת.

 

 

 

 

1. בראור, י. (2003, קיץ). מגילת זכויות הילד מתארכת, קומת המורה מתקצרת. פנים, 24. הסתדרות המורים לישראל.

2. גור, ח., זלמנסון-לוי, ג. (2005). יחסי הורים-ביה"ס מנקודת מבט של החינוך הביקורתי. החינוך וסביבו, כ"ז, 131-142. תל-אביב: מכללת סמינר הקיבוצים.

3. גילת, י. (2007). להיות קרוב עזרה ראשונה למורה בהתמודדות עם מצוקות תלמידים. תל-אביב: מכון מופ"ת.

4. גלים, נ. (1999). בוגרים מלווים בוגרים - הדרכת עמיתים מורים ותרומתה להתפתחותם הפרופסיונלית.דפים 29. מכון מופת תל-אביב.

5. מרגולין, א. עזר, ח. זילברשטיין, מ (2002). פיתוח חשיבה רפלקטיבית במהלך המשוב הפדגוגי – סיפור מקרה ומודל לניתוח. בתוך: מ. זילברשטיין (עורך). אירועי הדרכה ואירועי הוראה: פדגוגיה של ספרות מקרים בהכשרת מורים. תל-אביב: מוכן מופת.

6. יאיר, ג. (2000). מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עוצמתה של ההשפעה החינוכית. תל-אביב: ספריית הפועלים - הקיבוץ המאוחד בע"מ.

7. יריב, א. (1996). שיחת משמעת, מודל לדו-שיח אפקטיבי במצבי קונפליקט בכיתה. רכס הוצאה לאור.

8. פוקס, א. (2002). על מדריכים, מודרכים והדרכה. הוצאת צ'ריקובר בע"מ. תל- אביב.

9. פרידמן, י. (2005). הציפיות הארגוניות של המורה המתחיל, מגמות, כרך מ"ד, מספר 1.

10. פרידמן, י. גביש, ב' (2001). המורה המתחיל: הקשיים, התמיכה וההסתגלות. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

11.. פרידמן, י., קס, א. (2005). בין המשפחה הפרטית למשפחה המקצועית: הבניית תחושת המסוגלות העצמית של מורות. מגמות, כרך מג' מס' 4, 699-728 .

12. פרידמן, ר. (2002). השפעת גישות הדרכה של המורה החונך על הדימוי העצמי-מקצועי של החניך שתהליך הסטאז'. עבודת MA. המחלקה לחינוך אונברסיטת בר-אילן.

13. צבר בן יהושע, נ., דושניק, ל., ביאליק, ג. (תשס"ז). מי אני שאחליט על גורלם. דילמות אתיות של מורים. ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית.

14. קובלר, ש. רובין, א. (2006). אינטליגנציות ההוראה. תלפיות – שנתון המכללה יג-יד תשס"ו,

          179-188

15. שמעוני, ש., סגל, ד., שרוני, ו. (2000). משמעת בכיתה, היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים. מכון מופת.

 

 

 

 

 

16. Darling-Hammond, L. (2006). Constructing 21st-century teacher education, Journal of Teacher Education, 57(3), 300-315

17. Drapet, R. & Bullough, V. (2004). Mentoring and Emotions. Journal of Education for Teaching, (3)30, 271-288.

18. Feiman-Nemser, S. (2003, May). What new teachers need to learn? Educational Leadership.  25-29.

19. Fredricks, J.G. (2001, Apr). Why teachers leave. The Education-Digest, 66 (8). 8-46.

20. Ingersoll, R.M & Smith, T.M. (2003, May). The wrong solution to the teacher shortage. Educational leadership, vol 60 (8).3-30.

21. Krishnamurti, J. (1996). Letters to the Schools, 2. London: Krishnamurti Foundation Trust Ltd.

22. Liston, D. Whitcomb, J. & Borko, H. (2006). Too little or too much: teacher preparation and the first years of teaching (editorial), Journal of Teacher Education, 57(4), 351-358.

23. Maslow, A.H (1954). Motivation and Personality. New York : Harper & Row.

24. Newbauer, J & Shifron, r. (2004). Using Early Recollections in Case Consultation.The Journal of Individual Psychology. 60 (2). 21. Paolino T. & McCrady, b. (1978). Marriage and Family Therapy. Brunner Magel. N.Y.

25. Sherblom, P & McElhone, J. (Nov/Dec, 1996). Survival tips for new physical education teachers. Journal of Physical Education, Recreation & Dance, 67, (9). 4-5.

26. Shifron, R. (2007b, Feb). The Dance of Two Lifestyles, an Adlerian Model for Supervision, Using Recollections. Therapy Today. Cambridge, England. 41-42.

27. Stevens-Smith, D.A. (Apr, 2000). Help! It’s my first year of teaching, and I don’t know where to start!. Journal of Physical Education, Recreation & Dance, 71, (4). 50-54.