כיתות ז' ט' 2
נושא: שיעור קצב עם בקבוקי פלסטיק.
מטרת השיעור: עבודה על קצב/מוסיקליות, הקשבה קבוצתית, יצירתיות.
חמום
חזרה על החימום משבוע שעבר והפעם כל אחד מחזיק שני בקבוקים.
עמידה- גזע, רגליים, שבשבת, עצירה, יורדים למטה ראש ראשון, מכה אחת עם הבקבוקים על הרצפה, מתיישרים לשולחן, מכה אחת עם הבקבוקים, יורדים חזרה לרצפה מכה עם הבקבוקים על הרצפה, עולים לאט למעלה ראש אחרון. מרימים ידיים, מכה עם הבקבוקים, יורדים למתיחה לצד אחד ולצד שני.
הטענה
עומדים במעגל ומחלקים את המילה "בקבוקים" לשלוש הברות – בק, בו, קים. מדגימים להם את התנועה והצליל שיש לכל הברה: בק- בקבוקים מתחלקים על חזית הגו, בוק- בקבוקים נפגשים לצליל לפני הגוף, קים- כל בקבוק נפגש עם זה שלידו במעגל ומוציא אתו צליל.
עושים כמה פעמים כולם ביחד בסדר הנכון- בק, בו, קים עם התנועה והקצב שיוצא. ואז כל אחד בסבב במעגל ממציא את הסדר שלו, אפשר לבלבל, אפשר לחזור על הברות...למשל- קים קים בק בק, הוא מדגים וכולם אחריו. להקפיד במעגלים מהסוג הזה שאני אתחיל, מ' אחרי ואולי אפילו המורה שלהם ואז הם.
יושבים במעגל, כל אחד ממשיך לאחוז שני בקבוקים ביד. מחליטים על קצב שכולם עושים יחד. הקצב הבסיסי שלנו שתמיד נחזור אליו. אחד החברים יוצא החוצה/מסובב את הגב. החברים שבמעגל מסכימים יחד על מישהו אחד שתפקידו לשנות את הקצב. קוראים לחבר שהיה בחוץ ומכניסים אותו למרכז המעגל. מתחילים את הקצב הבסיסי וזה שהוחלט שהוא משנה את הקצב, משנה אותו. מי שבמרכז המעגל צריך לזהות מי משנה את הקצב. במידה והוא מצא זה שגילו אותו הוא הופך יוצא החוצה ובמידה והוא לא מגלה, המשנה, משנה שלוש פעמים ואם גם אז הוא לא נחשף הוא חושף את עצמו.
אפשר לשנות את הקצב או בכלל לשנות את הצליל של הבקבוק, כלומר אם כל הזמן יצרנו קצב בעזרת תיפוף אולי עכשיו נשפשף, נמעך...
לחילופין אפשר בלי להוציא מישהו, פשוט לשבת במעגל ולנגן ביחד ואז מישהו מחליט לשנות מנגינה וכולם מצטרפים, לשים לב לתת זמן, לא מיד להחליף...
המשך בישיבה במעגל בסבב: אחד מתחיל קצב, השני ממשיך את הקצב אבל לא עושה אותו דבר, משתלב... וככה כולם מצטרפים עד שנוצרת תזמורת, מגבירים, ועוצרים בבת אחת, לחילופין, מגבירים ומחלישים לאט לאט בפייד אאוט.
יישום
מחלקים את הקבוצה לשלוש קבוצות- 1. בק. 2. בו. 3. קים.
כל קבוצה מקבלת את אותו השיר רק עם הוראה למקצב שונה. אפשר לשאול איזה סגנונות מוסיקליים הם אוהבים ואפשר גם להציע - 1. mtv 2. מזרחי. 3. ראפ .
כל קבוצה בוחרת את הסגנון שלה.
על כל קבוצה לחבר לשיר לחן מתאים כאשר אחד שר והשאר מנגנים באמצעות הבקבוקים. המטרה העיקרית היא למצוא כמה שיותר צלילים שניתן להפיק מהבקבוקים.
לבסוף כל קבוצה תציג את הסגנון שלה.
דוגמא לשיר:
עולם הפוך
שיר ישראלי
בקיץ קר , בחורף חם
שועל טיפש, חמור חכם
עיור מביט, חירש מקשיב
עתיקה היא תל אביב...
החלב צבעו שחור
מנעים זמירות עורב צחור.
באלסקה יש חמסין,
תורה לומדים בארץ סין.
דגים שטים על העצים
החתול מטיל ביצים .
כל תלמיד אוהב שיעור,
וזה לא שיר,כי אם סיפור...
בקיץ קר , בחורף חם
שועל טיפש, חמור חכם
עיור מביט, חירש מקשיב
עתיקה היא תל אביב...
החלב צבעו שחור
מנעים זמירות עורב צחור.
באלסקה יש חמסין,
תורה לומדים בארץ סין.
דגים שטים על העצים
החתול מטיל ביצים .
כל תלמיד אוהב שיעור,
וזה לא שיר,כי אם סיפור...
רפלקציה:
-
מ' ביקשה ממני להעביר את השיעור כי היא עדיין לא הרגישה בטוחה איתם. אני הסכמתי, גם אני מכיר את המערך הזה טוב כי עבדתי איתו בשנה שעברה.
-
ההחלטה לעשות שעור קצב עם בקבוקים הגיעה מתוך המחשבה שהם צריכים מתווכים חיצוניים שיעזרו להם לפעול. בנוסף התרגילים עובדים הרבה על הקשבה מתוך רצון ועניין ליצירה משותפת ולא רק הקשבה מתוך זה שאני צריך להקשיב למישהו אחר כשהוא עושה משהו שלי אין חלק בזה, יש פה מטרה קבוצתית ליצור מוסיקה וקצב.
-
כשחשבתי על השיעור כמה ימים קודם ראיתי ששוב אנחנו מביאים להם משהו אחר, אין רצף עד עכשיו בין השיעורים, ואמרתי לעצמי שזה בסדר כי אנחנו מנסים איתם כל מיני דברים גם כדי לעניין אותם בשביל ההתחלה וגם כדי להכיר אותם ולראות מה מתאים להם.
-
השעה היתה 11:30 בתחילת השיעור ולא היה אף תלמיד חוץ מתלמיד אחד חדש שמ' ואני דיברנו איתו בהפסקה והצענו לו להצטרף. הוא מלמד תופים "איזה פוץ מכיתה ב'" כמו שהוא אמר, שאלתי אותו קצת על בית ספר, הוא הגיע מבי"ס הדמוקרטי בערד, הוא מספר ששם במשך 5 שנים הוא ניגן על תופים ושיחק בכדורגל וגם נשלח ללמוד ב"שף" בי"ס למסעדנות... וזהו. שיעורים רגילים הוא לא לקח. היה לו טוב. פה לא טוב לו, יש הרבה שיעורי חובה, הוא מקבל מכות, נפרקה לו הכתף, והוא חושב לעזוב כמו עוד ילד שהיה אצלנו בשם עידו, ששניהם ילדים מקסימים, יצירתיים, ילדים טובים כאלה, שקל להתנפל עליהם, ויש הרבה ילדים כאלה שמתנפלים על אחרים...
-
הלכתי לחפש את ה' - המורה שמשתתף בשיעור שלנו, ודגש על משתתף. הוא עושה את זה בשביל עצמו ולא לוקח כמעט בכלל ענייני משמעת. מצאתי אותו ושאלתי אותו איפה כולם, הוא אמר שאין הרבה ילדים, שכמה עזבו, שככה זה בבי"ס ושאני צריך לדעת את זה ושהעניין הוא התמדה, ושהם באים ורק 11:31.
-
הגרעין שכבר מגיע מההתחלה - חמש בערך, הגיע, ואליהם הצטרפו עוד שניים, התחלתי את השיעור איתם, אחרי כמה דקות הגיעו עוד כמה ילדים שמ' הביא, אני לא שמתי לב מאיפה ולמה, והתרכזתי בשיעור, היו שניים שכבר היו איתנו בפעמים הקודמות- א' וד', הם היחידים שנשארו, השאר הלכו, ההתמודדות איתם היתה קשה ומ' התרכז בהם, מה שפינה אותי להתרכז בשיעור.
-
מהלך השיעור היה מובנה, בהפסקה עשיתי עם מ' חזרה על המהלך וזה עזר לי לזכור, עשיתי איתם את כל התרגילים.
-
הרגשתי שאני מחזיק אותם קצר ויחד עם זה השיעור מתנהל למרות כל הבלגן שהיה מסביב, התנאים היו ממש לא פשוטים ולמרות הכל הקבוצה היתה בשלה והיתה איתי.
-
היו כמה פעמים בין תרגיל לתרגיל שהייתי צריך להסביר ולהדגים מה אנחנו עושים שהם המשיכו להרעיש עם הבקבוקים, זה ברור שזה יקרה, גם אנחנו בכיתה שלנו בסמינר כשהיינו עם הבקבוקים הדחף הראשוני הוא כל הזמן להפעיל אותם. אז בפעמים האלה הערתי להם ואמרתי ככה "כשאני מדברת ומסבירה זה הזמן שלכם להשתלט על הדחף הזה ולהתאפק". שמעתי את עצמי אומרת את המשפט הזה כמה פעמים (במשך השיעור) אולי פעם או פעמיים יותר מדי, קראתי את הרפלקציה של מ' ואני מסכים עם חלק מהנאמר שם; לגבי ההטפה, אני כן מסכימה שהעיקרון הוא לעשות איתם ולפעול ולא להטיף, ואני מסכים שהטפה יכולה לאטום, אבל נראה לי שבתנאים שהיינו ויחסית לתוצאות שהגענו אליהם היה משהו חיובי בהחזקה הקצת נוקשה שהייתי בה. יכול להיות שהייתי צריך למצוא דרכים נוספות לקבל/ליצור/להשיג את ההקשבה המלאה שלהם לפרקי הזמן הקצרים שהייתי זקוקה להם.
-
מצאתי את עצמי אומר כמה פעמים את המילה "חוקים" – חוקי המשחק, זה היה טוב, הציב מסגרת שצריך לעמוד בה, אולי כדאי לדבר איתם על חוקי השיעור שלנו. לשאול אותם איזה חוקים הם חושבים שצריכים להיות אם בכלל? לבנות איתם את הסדר של השיעור, את 'חוזה העבודה' בינינו...
-
בתרגיל האחרון הכיתה התחלקה לשתי קבוצות ואני ומ' הלכנו, כל אחת לקבוצה, כל קבוצה הציגה שיר בסגנון מוסיקלי מסוים – בקבוצה שלי –מזרחי ובקבוצה של מ'-ראפ, (במקרה הספציפי של אופי הקבוצה הזו, זאת נקודה מאוד טובה שאני ומ' שותפים, ולא נשארים מורים מהצד, זה גם עוזר להם וגם יוצר בינינו לבינם קשר אישי) השיעור הסתיים בשיא, אנחנו עבדנו על במה באולם ספורט ובאולם היו עוד אנשים (שהיו שם כמעט כל השיעור) והם ראו איך נהנינו, כמו שהראל המורה אמר – "זה מעולה שהם ראו אותנו, זה יוצר הדהוד לשיעור..."
-
מהשיעור הבא אנחנו עובדים בחלל אחר - כיתת לימוד, אנחנו מאמינים שזה יתרום לקבוצה מבחינת האינטימיות, ההקשבה, הריכוז, כי בנוסף לתנאים של האולם ספורט, יש בקבוצה היפראקטיבים וחלל קטן וסגור יכול להועיל.
יצאתי מהשיעור בהרגשה טובה מאוד, בתחושת הצלחה, במהלך השיעור הרגשתי שאני בפוקוס מלא, מתמיד ומלא מוטיבציה. הרגשתי את העוצמה שבי ואני שואל את עצמי מה בין עוצמה וכוח.
