כיתות ז' ט' - שיעור פתיחה

מתחילים מסבב שמות פשוט ורגיל

הצגה עצמית של המנחים + סיפור אישי.

מעגל בישיבה: כל אחד מציג עצמו בשם ואומר "אני פה בגלל_________ והחלום שלי הוא__________".

מעגל בעמידה: כל אחד מציג את עצמו בשם + תנועה שתתבצע באמצעות איבר אחד בלבד שיבחר. הבאים אחריו מציגים את עצמם בלי לחזור על האיבר שבחרו קודמיהם.

שתי אופציות : א. אחרי כל אחד שהציג כולם חוזרים את אותה תנועה ואותו שם אחריו.ב. אחד עושה את התנועה, השני חוזר על הפעולה של האחד ומוסיף את שלו, וכן הלאה. 

משחק הכרות נוסף של כלי הנגינה:א. כל אחד בוחר כלי נגינה  ב. מלמדים את הקצב הבסיסי. ג. עושים סבב של קצב + תנועת כלי הנגינה.ד. מתחילים את המשחק בקצב איטי ותוך כדי מגבירים.

מתפזרים בחדר בהליכה פשוטה, לתת הוראות שונות של שינוי מקצבים, מהר, לאט, מבטים בגובה העיניים, ... פריז. להיעמד מול מישהו ולהמשיך ללכת. בפעם הבאה להיעצר, להביט טוב טוב, להסתובב גב אל גב. לשנות פריטים בלבוש ולחזור לפרטנר. הפרטנר צריך לגלות מה השתנה.

 

גוף השיעור: ממצב פיזי אל תוך סיטואציה תיאטרונית.

 

1. ממשיכים בהליכה רגילה בחדר, ותוך כדי הליכה אנחנו נותנים את ההוראה:

    כמו שעשינו קודם במעגל – העברנו את השם שלנו עם תנועה, בתרגיל הזה – כשנמחא כף תצרו קשר עין עם מישהו, תתקרבו אחד לשני ותציגו את עצמכם עם השם והתנועה. את התנועה תזכרו, ותחזרו עליה בכל פעם.

 

    דגש: להגיד את השם כל אחד בתורו (לא יחד). להתייחס למפגש כאילו זאת פעם ראשונה שאתם נפגשים ובאמת להציג את עצמי. להקשיב אחד לשני.

 

    ממשיכים ללכת, ובמפגש הבא אנחנו עושים רק את התנועה שלנו בלי השם. עוצרים בפריז. מתוך הפריז התנועתי לראות איזה סיטואציה נוצרת, ולצאת מיד לדיאלוג (עם מילים).

 

דגש: יכול להיות שכל אחד רואה סיטואציה אחרת אבל צריך ללכת עם מה שהבן זוג הראשון אמר. לא חייב להיות ריאליסטי.

 

2. ממשיכים ללכת והפעם נעצרים בסוף התנועה שלנו בפריז, אבל הפעם לא במפגש עם מישהו. אומרים לשלושה אנשים להישאר בפריז וכל השאר לשחרר ולהתבונן. ההוראה לשלושה שנשארו: אתם עכשיו בסיטואציה מסויימת. אתם צריכים תוך 3 משפטים שתגידו, שאנחנו נבין מה הסיטואציה. לא לתאר לנו. להיות בתוך הסיטואציה. שימו לב לגוף. הפריז יכול להשתחרר, ובסוף המשפטים אתם בעצם תהיו בפריז אחר.

 

    3 אנשים אחרים נכנסים לתוך הפוזיציות ומתחילים בסיטואציה חדשה. וככה כמה החלפות.

 

      דגשים: בשלושה משפטים צריך לתת כמה שיותר אינפורמציה כדי שהקהל יבין במה מדובר.

      לא כל אחד חייב להגיד משפט, אבל חייבים להיות שלושה משפטים.

 

סיכום+ שיחת נהלים + ציפיות בע"פ

  • חלוקת פתקים - כל אחד כותב על פתק מה הוא רוצה לקבל עבור עצמו משיעור תיאטרון תנועה. מכניסים למעטפה ובסוף השנה פותחים את הפתקים.

  • הצגת כללי התנהגות - לבוש- נעלי ספורט. בגדים נוחים- טרנינג עם טי שירט, לא ג'ינס-       לא כפתורים או ריצ'רצ'. שיער אסוף.  לא להכניס אוכל. לכבות פלאפונים ובלי מסטיקים.      איחורים- לא מאחרים!!!!(מי שמאחר נכנס אחרי התרגיל הבא)

  • זמן לשאלות ושיתוף חוויות.

רפלקציה

 הגיעו 9 נערים ונערות, שהבנו משיחה עם מורים שזה הרבה וזה מוצלח. המורה שלהם גם משתתף בפעילות, הוא רוצה את זה בשביל עצמו.

·                      על רקע מוסיקה רגועה, התחלנו במעגל בישיבה, מ' ואני הצגנו את עצמנו, מ' סיפרה סיפור אישי מהילדות על מחול והרגשתי פספוס שגם אני לא סיפרתי משהו אישי על החיבור שלי לתחום. אני יודעת שאותי מאוד פותח ומעניין להקשיב לספורים של רונן. אחרינו כל אחד אמר את השם שלו ומה החלום שלו. נוצר סבב מאוד מעניין ופתוח, לכל אחד הייתה הזדמנות לדבר ולהציג את עצמו.

·                       מ' המשיכה במעגל הכרות נוסף שהוא משחק עם כלי נגינה. כל אחד בוחר כלי נגינה ועושה את התנועה שלו, יש קצב בסיסי שלומדים, (מתופפים פעמיים על הירכיים ומחיאת כף אחת וחוזרים על זה פעמיים ), ואז מזמרים- "אני כינור (תוך כדי תיפוף) מעבירה לגיטרה (תוך כדי תיפוף)". התרגיל היה להם קשה, כבר בהתחלה היו כאלה שהיה להם קשה ומביך לעשות תנועה של הכלי נגינה, למרות שחשבתי שזה רעיון טוב למעגל תנועה כי יש להם את הכלי נגינה להציג וככה הם לא חשופים כשהם עושים תנועה עם הגוף שלהם. והשילוב של הקצב, התנועה והמילים היה להם קשה מדי.

·                      כדי לצאת מהקושי ומהמבוכה שיניתי תרגיל. נכנסתי למעגל ועשיתי את התרגיל של היי האיי הו. שכל אחד הוא היי האיי או הו, וכמו במשחק הכיסאות אחד נמצא באמצע המעגל ואומר היי האיי או הו וכל מי שאמרו את המילה שלו צריך החליף מקום. היו פה שתי בעיות: 1. יכול להיות שעשיתי שיפט דרסטי מדי, הינו צריכים לפשט את התרגיל קצב אבל להישאר במסגרת שלו כדי לצאת מתחושת הקושי ולחוש הצלחה. 2. זה תרגיל שבאמת טוב לעשות איתו עם כסאות כי אחרת אין כ"כ משמעות להחלפת המקומות.

 שאלה – מה נכון כשנתקלים בקושי? משנים או נשארים? או באמצע? (התשובה בגוף השאלה).

· והמשכנו לזפזפ; הליכות בחדר, פריז, שינוי מהירות, שינוי גובה... פריז ליד משהו והוא בן הזוג, חלוקה למספרים, 1,2, להתבונן עליו טוב ואז לסובב את הגב, 1 צריך לשנות משבהו בהופעה שלו והשני צריך לנחש מה. – זיכרון חושים. יופי, זה מתאים לשיעור שמתמקד ב"זיכרון חושים" ומה הקשר לשיעור שלנו? ההליכות והווריאציות להליכות פיזר אותם לגמרי, זה לא מתאים להם, זה לא ספציפי מספיק.

· והמשכנו לזפזפ; שתי שורות אחת מול השנייה, מי שמולי הוא בן זוגי, שורה של מקשיבים שורה של מספרים, המספרים מספרים פאדיחה שקרתה להם או חלום מוזר שחלמו, פעם ראשונה המקשיבים מקשיבים כרגיל, פעם שנייה המקשיבים צריכים לשים לב לפרטים, לשפת הגוף, לתנועות, לסגנון דיבור וכו'. אני חשבתי לקחת את זה לזה שהם יציגו אחד את השני, מ' המשיכה לתרגיל אחר (לבדיחה מומחזת), התחילה לחלק אותם לקבוצות, לא הבנתי למה, ראיתי שנגמר הזמן , אספתי אותם למעגל סיום, שאלתי אם יש מישהו שיכול לעשות את בן הזוג שלו, שניים עשו.

· סיימנו בתנועת שתי כפות ידיים צמודות וליד הלב, נמסטה ותודה.

 

 מסקנות:

1. השיעור היה מורכב מתרגילים שונים מעולמות שונים- קצב, זיכרון, פוקוס וריכוז, הכרות. זיפזופ יתר.

2. הפידבק לכך היה מיידי, התחושה היתה שהאנרגיה מפוזרת.

3. למקד נושא ותרגילים, אולי למקד לפרויקט, אפשרות להשתמש בחומרים שאחת הבנות כותבת.

4. להביא שעון יד ולהיות אתו בקשר כל הזמן, הזמן הוא קצר יש רק 60 דקות.

5. בסוף השיעור ניגש המורה ואמר לנו שהיה מוצלח והוא בא להכניס אותנו לפרופורציות ולהנמיך ציפיות.

 

החלום הופך למציאות ועכשיו - להפוך את המציאות לחלום.

 

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים