איך לבנות שיעור          

 

שלב קבלת האינפורמציה

לפני שמתכננים שעור כדאי לברר כמה פרטים שיש להביאם בחשבון בבניית השעור. כדאי לשאול את כל השאלות למרות שלא תמיד ניתן לקבל את כל האינפורמציה:

1. למי מיועד השיעור?

א. קבוצת גיל.

ב. מידת הניסיון של התלמידים. האם הם מקצועיים?

ג. האם הקבוצה הומוגנית? האם הם מכירים זה את זה? אם כן, מהו התהליך שכבר נעשה? מה הם לומדים?

ד. האם יש מגבלות רפואיות או אחרות?

ה. מה מספר התלמידים בקבוצה?

ו. האם יש ציפיות מסוימות מצד מזמין הפעילות? נושא מסוים, טיפול בבעיה מוגדרת כלשהיא?

ז. האם ישנן פעולות הכנה רצויות מצד המורה? קריאה מקדימה, ביקור, צפייה או התנסות.

2. מה משך הפעילות? האם זה חד פעמי או תהליך ארוך יותר?

3. מהו המקום ומהם התנאים?

א. היכן מתקיימת הפעילות? האם זה בסטודיו מקצועי עם רצפה טובה, מיזוג, שירותים, מים וכך הלאה.

ב. ציוד: מערכת קול, מזרונים או ציוד אחר – אם צריך. 

4. מהם הסטנדרטים בהם הקבוצה רגילה לעבוד: האם ישנם איחורים?

5. לסגור מראש את נושא התשלום.

6. לוודא שקיים ביטוח!

 

*כדאי גם לתת הנחיות לגביי הלבוש, אופן איסוף השיער, הבאת בקבוק מים אישי ועוד ציפיות שיש להעביר לתלמידים.

 

שלב הגדרות הנושא ומטרות השיעור:

כאשר קיימים כל הנתונים אפשר להתקדם אל הגדרות נוספות:

1. מה הוא נושא השיעור? לפעמים שלב זה מתבהר כבר בתחילת הדרך ולפעמים יש להבין אותו תוך כדי בנית השיעור או שיחה עם מזמין הפעילות.

2. אל מה אנו שואפים? מהן המטרות? לעיתים המטרות תהיינה כלליות ולעיתים תהיינה מכוונות לנושא מסוים.

 

מערך השיעור - הוא קובץ המכיל מספר עמודים שבהם מפורטות הנחיות למהלכי השיעורים, והוא הכלי המרכזי שישמש את המורה להעברת השיעור בפועל.

 

על הערות כלליות, הנחיות מדויקות ופירוט המהלך:

מערך טוב יעביר את המסר ואת ההנחיות המפורטות באשר לתוכן ואופן הביצוע של השיעור בצורה מקצועית, ברורה, ומפורטת. כתיבת מערך השיעור כרוכה בתהליך קבלת החלטות בדרך לבניית השיעור, בכל זמן כתיבה המערך יהיה לנגד עינינו נושא השיעור ואיזה לימוד אנו רוצים לאפשר. כדאי לזכור שאת הדברים המשמעותיים אין ביכולתנו ללמד, וכל מה שביכולתנו לעשות הוא לספק את ההדרכה המקצועית, זו שתיצור את התנאים הראויים לתלמידים. לאורך כל בניית השיעור נתחשב במטרת השיעור, חלוקת הזמנים והתאמת התכנים והמתודות לקהל היעד.

 

שיטות תכנון שיעור:

קיימות מתודיקות שונות לקיום שיעור, חלקן חושפות את מנגנוני ההוראה וחלקן מסוות אותם. שיטה מקובלת, אם כי לא יחידה, היא לחלק את השיעור לשלושה פרקים. זוהי גישה ברורה מאוד, חשופה במנגנוניה ומומלצת למורים בתחילת דרכם. לפי שיטה זו השיעור מתחלק ל:

1. חימום / כניסה לגוף.

2. מעבדה / הטענה.

3. יישום / פרזנטציה.

 

שפת הכתיבה:

השפה של מערך השיעור צריכה להיות ממוקדת, ברורה, ומפורטת. ישנן דרכים שונות לכתיבת מערך השיעור. דרך אחת היא לכתוב את מערך השיעור כסימני דרך לעצמנו, כלומר שאנו נבין את מה שכתוב ולא בהיכרך כל מי שיקרא יבין. הדרך השנייה היא שאנו כותבים את מערך השיעור למישהו אחר, באופן מפורט ובהיר, כך שכל מי שיקרא את המערך יוכל לבצע אותו בפשטות. לשם כך אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהמדריך לא קרא מעולם את החומר שכתוב במערך. רצוי להימנע מאמירות כלליות, אידיאולוגיות וכיוצא בזה, ולתת כמה שיותר הנחיות לפעולה בגוף שני: עמדו ברגליים מפושקות עם הפנים אליי, פישוק ברוחב אגן, כפות רגליים תופסניות, רחבות.... הימנעו מכתיבת הוראות כגון: לנוע באופן חופשי... הימנעו מכתיבת הערות כגון: אני מאמין שתלמידים.....

ליקוט, מיון ובחירת תרגילים:

ליקוט התרגילים הרלוונטיים לנושא השיעור ומטרותיו יכול להיעשות מתוך הניסיון והזיכרון שלנו, מהתייעצות עם קולגות לתחום ומספרות מקצועית בתחום בעבודה עם הגוף או תחומים דומים כגון מוסיקה, ציור וכך הלאה. רצוי לאסוף כמה שיותר תרגילים על מנת שלבסוף נוכל לבחון מה הכי מתאים ולנפות בהתאם. אפשר ואף רצוי להשאיר כמה תרגילים כתכנית מגירה למקרה הצורך. תמיד רצוי לשמור בנק תרגילים ממוינים לפי קטגוריות, ככל שהבנק גדל כך יקל עלינו לכתוב מערכי שיעור נוספים.

 

כתיבת מערך השיעור:

נכתוב את שם הפרק, ליד השם נכתוב את משך זמן הפרק בדקות. במידה וקיימת חלוקה פנימית לזמן יש לכתוב גם אותה. נכתוב את סדר הפעולות שעל המורה להעביר לתלמידים לפי סדר כרונולוגי, ובצורה ברורה ומפורטת.הערות הוראה:

אנו כותבים את המטרה, את לוח הזמנים, את ההפעלות והתכנים ומשמיטים את הערות ההוראה כגון אמירות שנראות לנו פשוטות ולא מרכזיות, לעיתים דווקא הם אילו הגורמות לשיעור אחד להשיג את התוצאות, ולשיעור האחר לא. אם נרצה לתאר למורה את המכשולים בדרך, ולאפשר לו לקבל החלטות המותאמות להשגת המטרה, עלינו לכתוב במערך גם את ה"תורה שבעל- פה".נבדיל את הנחיות שכביכול היינו אומרים בעל- פה על- ידי זה שנשנה את צבע או את צורת הפונט, לדוגמא: "בשלב זה יש לעמוד על כך ששני בני הזוג לעבודה לא ישוחחו ביניהם ולשקף להם את הנטייה שלהם לעבוד שלא בדרך הגוף".

 

דוגמה למערך שיעור:

קהל היעד של השיעור:__כיתות י'ב, תלמידים במגמת תיאטרון.

מספר לומדים:_________18____________________________

מקום השיעור:_________סטודיו בבית ספר אלון, סטודיו מקצועי____

משך השיעור:_________90 ד'__________________________

שם השיעור / נושא השיעור: פתיחת תהליך יצירה_______________

מטרות השיעור:__גיבוש הקבוצה בעבודת אנסמבל לקראת הפקה.

 

פרק א', כניסה לגוף ( 40 ד')

 10 דקות - עימדו במעגל כשמהמרחקים ביניכם שווים. פיסוק הרגליים ברוחב האגן, בירכיים כפופות ברכות והראש תולה קדימה, הראש ממשיך לרדת עד שכפות הידיים תהיינה מול הברכיים, לעצור, להביא את הנשימה אל הזנב, לגלגל את האגן חזרה אל מעל הברכיים......... אפשר ורצוי לתמוך בתהליכים של תלמידים מפוזרים. למשל: לגעת בין השכמות לעמוד השדרה של התלמידים המפוזרים ולדבר על הרוחב שנפתח שם, זה יעזור להם להתמקד.

28 ד' - כל אחד מביא בתורו את התנועה שלו אל המעגל, השאר מחכים אותו. שימו לב להנחות את התלמידים לקבל את התנועה לא רק באופן הצורני הכללי שלה אלא גם בפרטים הקטנים, ההבעה בפנים, הנשימה, ההחזקות הקטנות בכתפיים או מנח הראש על הצוואר. האחריות של תזמון ההחלפות היא שלכם, של המורה. רצוי לתזמן בשפה גופנית ולא בהרבה מילים. נעשה את אותו מעגל ועכשיו מי שמביא את התנועה אחראי גם לתנועה לתוך המעגל הלוך ושוב. כך שהמעגל מתכווץ ומתרחב, רצוי להדגים במקום להסביר מילולית.

2 ד' – דיווחי תנועה בעמידה – עדיין בעמידה במעגל, כל אחד אומר בין מילה למשפט אחד שעולה לו באותו רגע. זה יכול להיות תיאור תחושה בגוף, רגש מסוים, מחשבה שצצה, דבר שהבין. רצוי לא ללחוץ על תלמיד שלא מוצא מה לומר אבל רצוי גם לתת לו אפשרות ולחזור אליו בסוף הסבב.

 

פרק ב', מעבדה (34 ד')

15 ד' - ללכת בחדר, נסו ללכת בשקט שלא נשמע אתכם, נסו ללכת מהר ובשקט, הגבירו את הקצב, הגבירו עוד, יותר שקט, נסו למלא את החללים שנפתחים בחדר. אתם אלקטרונים שנעים בתוך האטום, יותר מהר ויותר שקט, יותר מהר, יותר שקט, פריז! משקל ונשימה.במידה ואין פריז נקי יש לדבר על חשיבות מהות הפריז. לעצום עיניים, בעיניים עצומות ולפי ספירה מ10 ל0 להגיע לעמידה במעגל, לחפש את הידיים של החברים שלכם. 10 ......0. לפזר את הצורה שהתקבלה ולתת הזדמנות נוספת למציאת המעגל.

15 ד' - לבחור תלמיד ולהדגים איתו תרגיל זוגות: האחד נע והשני בפריז. כאשר האחד נכנס לפריז השני מתחיל לנוע וכך מתחלפים מספר פעמים. להתחלק לזוגות ולצאת לדרך. אם זו לא קבוצה הומוגנית אפשר לחלק אותם לזוגות ולמנוע מבוכת יתר. יש לעבור בין הזוגות ולשקף להם את מה שקורה להם, מדי פעם אפשר להציע הצעות לזוג ספציפי או לקבוצה כולה.

4 ד' – דיווחי תנועה בישיבה בזוגות – כל אחד אומר בתורו מה שקרה לו, השני מקשיב. לכל אחד שתי דקות, צאו לדרך. אפשר לעבור בין הזוגות ולהקשיב, כדאי להיות רגיש למרחב הפרטי שלהם.

 

פרק ג', יישום (16 ד')

12 ד' – כולם לשבת בקצה החדר, זוג אחד למרכז הבמה. אותו תרגיל, רק שהפעם יש לכם קהל ואני אסמן לכם מתי לעצור, העצירה תהיה בפריז ורק לאחר נשימה או שתיים אתם משחררים לגמרי את הפוזיציה ויוצאים מהבמה. בסוף ההדגמה (2 או 3 ד') רצוי לשקף להם מה קרה שם ולשאול את הקבוצה שאלות קונקרטיות כגון: האם הם פרצו את מסגרת התרגיל? האם משכי הזמן של כל אחד היו שווים? האם הם נעו בסגנונות מגוונים? האם הייתה תנועה במרחב? מה היה אופי ההקשבה ביניהם? להשתדל לשאול שאלות קונקרטיות. אם יש זמן כדאי לעבוד עם זוגות נוספים ואם לא להסביר שלא כל שעור נוכל לצפות בכולם אבל כולם יכולים ללמוד הרבה מצפייה זו.

4 ד' – לשבת במעגל, שיתוף של סוף שעור.

 

סוף

 

 

דברו אתנו

טל': 02-6244582

058-6887555

רח' יהושע ייבין 19 (עמק המצלבה)

ירושלים 9370510

כל עצמותי תאמרנה

בית הספר לתאטרון מחול לגברים