מתוך יומן עבודה
רונן יצחקי
האם אדם ארך-רגליים או גבה-קומה קרוב יותר לאלוהיו? הרצון למעלה, הרצון לאדמה. מה חזק יותר? הגעגוע למעלה, אל האב או שמא הערגה לאדמה. מי ינצח? הציר האנכי, בין האדם למקום, לאלוהיו - מה ששואף להרים את הגוף גבוה, למעלה, להגיע לייחוד עם אלוהים, אל אל נשגב, אל הדבר הנישא, הרם, הנעלה, המרומם. החלק שמבקש לכרוע, להשתחוות, לרדת על הברכיים, לשבת, ליפול, ליפול אל הבאר, אל המקור, אל הקור, לצנוח, לכשול, לקרוס, להתמוטט. החלק ששואל האם נמוך זה נמוך יותר? האם שפלות רוח היא סוג של כניעה? ואם כניעה אז מול מי? או אולי אף מי מול מי? וגם אל מה? התרפסות, צייתנות, שעבוד, דיכוי, ויתור, הסכמה, אי לחימה, קבלת מרות, נפילה בשבי, הרמת ידיים... הרמה? הרמה אל מול מה, הרמה לאן? למעלה? כניעה או ניעה או ניד, זיע, תנועה, תנודה, נענוע, ניע, תזוזה, פעילות, הזזת איבר, מנוד. או אולי הציר אופקי, בין האדם לחברו, לחווה, לחותנתו - רוצה לשלוח, לשגר, למסור, להעביר, לשלח, להשיק, להושיט, לפשוט, לשרבב, לפזר, לזרות, לקרב, להביא במגע, להצמיד, לחבר, לנגוע, להיצמד, לנשוק.רוצה לברוח, רוצה לחזור. רוצה לפגוש, להיפרד, לשלוח יד שנשלחה, שנשלחה על ידי...ידי? ביד נטויה ובזרוע חזקה, זרוע ששלחו אותה, אביב הגיע פסח בא? מה נטויה? מה מושטת? אולי שרועה? פרושה? היא רק מציגה, וכאילו מה? היא באה בשליחות עצמה. ואם הזרוע זרוע, האם היא כוחנית, באמת תקיפה, תוקפנית ועריצה? כול יכולה? או אולי רק עצם עליונה המחוברת לכתף, עצם הקרובה לגו. מהו משלח ידך? מה? מי? איפה אנחנו? אל תשלח ידיים! זה גירוש או הזמנה, הגליה או קירוב, זה נידוי או הכנסה. מה עם האמה? החלק התחתון של היד,האצבע האמצעית בכף, האצבע השלישית. מה איתה? אז יש צירים, לא, לא כאבים, צירי תנועה, כאלה צירים עליהם סובבת התנועה.בין האדם לחברו, בין האדם למקום, נו לאלוהיו. ויש גם נקודה שבין האדם לבין עצמו, נקודה כמו עיגול קטן, כמו כדורון כזה שבא בסוף משפט. והוא עצמו, האם הוא גוף? מחשבות? אישיות? היש זהות? והוא לבד קיים ועל ידי (ידיים?) עצמו, כמות שהוא, בכוחות עצמו. עץ, עצמי, עצם עליונה המחוברת לכתף, עצם הקרובה לגו. גוף.