זווגן והצטרפותן של האותיות הוא ע"י נקודות. כי הנקודות הם החיות והתנועה של האותיות. ובלי הנקודות האותיות הם כגולם, ואין בהם שום תנועה, ועל כן הנקודות הם בחינת נפש, כי כמו שהנפש הוא חיות האדם, וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא ע"י הנפש ובלתי הנפש הוא כגולם, כן הנקודות הם החיות והנפש של האותיות, ובלי הנקודות הם כגולם, ואין להם שום תנועה וחיות. רק ע"י הנקודות הם מתנועעין וע"י הנקודות נזדווגין ונצטרפין האותיות.
ועיקר התהוות הנפש הוא ע"י ההשתוקקות והכיסופין של איש ישראל אחר ה' יתברך. כל אחד לפי מדרגתו שהוא נכסף ומשתוקק ומתגעגע להגיע אל מדריגה למעלה ממנה, ע"י כיסופין אלו נעשה נפש.
כמו שכתוב "נכספה וגם כלתה נפשי". היינו מה שאני נכסף וכלה אחר ה' יתברך מזה בעצמו נעשה נפשי.
